Ohel Ya'akov on Torah, Eikev
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה כו' (ט', כ"ז).
באור זה על דרך מאמרם ז"ל מאי דכתיב לכו נא ונוכחה כו' עתיד הקב"ה לומר לישראל לכו אצל אבותיכם ויוכיחו אתכם כו' נלך אצל יצחק שבירך לעשו והיה כאשר תריד ולא ביקש עלינו רחמים כו'¹ אמר הקב"ה הואיל ותליתם עצמכם בי, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (שבת פ"ט, ב') והענין בזה עם מה שביארנו כבר מאמר המדרש שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשי אבותי (ריש שה"ש) והוא על דרך מאמר רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה ע"כ אפקוד עליכם את כל עונותיכם (עמוס ג', ב').
footnotes: ¹ ברכת יצחק לעשו והיה כאשר תריד וחוץ לדרכנו ראוי להתבונן מאד בברכת אשר תריד והלא אמר לו תחלה פעמים ושלש שאין לו עוד מאומה במה לברך את עשו, עוד ראוי להתבונן במה שאמר בלשון והיה כמתנבא ומבשר ואומר והיה כאשר תריד, ואם היה כמסתפק ראוי היה לו לומר אם תריד או כי תריד לא בלשון והיה. אבל דע כי ענין מסירת הברכות הוא כמאמר המדרש (בראשית רבה ס"ו) ויתן לך האלהים לך בזכותך היינו כי כן דרכו יתברך לבחור הגדול אשר בדור אשר בזכותו ותמימותו יוריד ההשפעה אל העוה"ז, כנאמר באברהם התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך (בראשית י"ז, א'-ב') פי' בזכות צדקתך ועבודתך אשפיע ברכה אל כל העולם, וכמשפט הזה חשב יצחק על עשו כי הוא צדיק במעשיו ויוריד השפע אל כלל העולם, כמשפט הכהנים שנאמר בהם כה תברכו כו' כי המה מקבלים השפע מלמעלה ומשפיעים למטה. וזאת היתה מועדת לבכורים טרם באו הלוים תחתיהם, ועשו הבכור היה מיועד להוריד השפע לארץ ע"י עבודתו המיועדת לו, וזהו ויתן לך בזכותך, ורבקה אשר ידעה האמת אמרה אל יעקב שילך הוא תחתיו ויקבל על עצמו העבודה אשר בעבורה תהיה הברכה, וכמו שנתבאר במקומו, ומזה הטעם נתן יצחק אל המקבל ההשפעה ברכת הוי גביר לאחיך, כמו יוסף הוא השליט הוא המשביר, כי ראוי הוא לעבוד אותו כי בצלו נחיה. ומעתה לא חידש יצחק אל עשו דבר רק הטיל תנאי בהברכה אשר בירך את יעקב, וכך אמר לו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל, ואת אחיך תעבוד, פי' כאשר יעקב ישפיע לך משמני הארץ ומטל השמים אז הוא יהיה לך לגביר ואתה תעבוד אותו בעבור גמולו הטוב, לא כן אם יחטאו ישראל ותתמעט השפע על ידם, וזהו כאשר תריד כאשר תהיה מחוסר השפע, אז ופרקת עולו מעל צוארך, כי למה לו לסבול עוד עול עבודתו. ומכלל דבריו שמענו כי היה כמתנבא אשר עתידים ישראל להקל מעליהם עול העבודה אשר מסבתה נהיה טובים ונשבע לחם וזאת שמענו ממה שאמר והיה כאשר תריד, לכן יתפלאו ישראל איך לא בקש עלינו רחמים.
וטעם הדבר ממש כמשפט המלמד שאין דרכו להכות רק את הנער המשכיל ובזדון לב הוא מתעלם, וכפתן חרש יאטים אזנו, כן זרע ישראל מצד יקר מחצבתם מחצב זרע קודש הלא עלולים הם לפאר מעשיהם בהדרת קודש והעד בהביט אל מעשה אבותינו הקדושים. וזהו - שחורה אני במעשי מה אשר מעשי נראים שחורים גם כי נגד הזולת הם יפים ונאים, רק מפני ונאוה אני במעשי אבותי. וכש"כ כאשר מעשינו שחורים באמת כמה מן הבושת על פנינו ואיך הכלמה תכסנו, הלא אנחנו בנים אל אבות מאושרים כאלה אשר ע"כ כתבה התורה באמצע התוכחה מאמר וזכרתי את בריתי יעקב כו' כי גם זה תוכחה גדולה בהביט אל יקר מחצבתנו כלו זרע אמת, ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה. וזהו לכו אצל האבות ויוכיחו אתכם, כלומר העריכו נא את דלות ערככם נגד האבות, אז תדעו ותבינו באיזה מעמד אתם עומדים. ולכן יפה התחנן משה רבינו ע"ה ואמר זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אבל אל תפן אל קשי העם הזה. (והשלמת הדברים עיין פרשת בחוקותי על מאמר וזכרתי את בריתי יעקב וכו').