קדושים יהיו לאלהיהם, ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קודש כו' וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כו' (כ"א, ו').

ובהשקפה ראשונה נראים הדברים כפולים ומכופלים ובאין ספק לא כתבה התורה הקדושה שפת יתר.

אמנם לבוא אל הבאור נזכיר מאמר ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה' אלהיך לשרתו ולברך בשם ה' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע (דברים כ"א, ה'). ונקדים לבאר מאמר רז"ל במדרש (סוף תזריע) צער גדול היה למשה בדבר הזה אמר כך הוא כבודו של אהרן אחי להיות רואה הנגעים, אמר לו הקב"ה ולא נהנה ממנו כ"ד מתנות כהונה במתלא אמרי דאכל בהדי קולא ילקה בהדי קילא (פרשה ט"ו, ח') והמאמר צריך באור.

אמנם דע כי כבר התבאר אשר שפע כל קהל ישראל באה רק ע"י שבט לוי, על ידי עבודת הקודש שעליהם, עולותיהם, וזבחיהם, ונשיאות כפיהם היו כמקבלים פרס מאת אבינו שבשמים בעבור כל ישראל, וכאשר השלימו מעשיהם כראוי עשו פרי למעלה להריק שפע ברכה ורב טוב לבית ישראל. וראוי היה להם שיקבלו חלק בטוב הנשפע על ידיהם כמאמר המדרש ממתים ידך ה' (תהילים י"ז, י"ד) מה גבורים הם אלו שנטלו חלקם מתחת ידך ה' ואיזה, זה שבטו של לוי חלקם בחיים אלו קדשי מקדש כו' קדשי הגבול (ויקרא רבה פרשה ג', ו') ר"ל על שהם היו האמצעים אל הורדת השפע לכן חלקם בחיים, היינו בין כלל החיים היה חלק השבט הזה להעניק אותם כ"ד מתנות, וכאשר קלקלו מעשיהם גרמו דלות וקללות בעולם והרי הדלות הם קטטות ומריבות כמאמר כד משלם שערא מכדא נקיש ואתא תיגרא (ב"מ נ"ט). וכמאמר (בראשית רבה פ"ט) בזמן שהשנים יפות אהבה ואחוה בעולם והן הוא אומר ישאו הרים שלום ובזמן שהשנים רעות גופן של בריות מעלה חטטין ושתין. וכבר ידענו כי הדברים האלה באים בעון לשון הרע ועין הרע כמבואר (מדרש ריש מצורע עירובין ט"ו, ב') וע"כ היה מהצורך להם להטפל בנגעים ולראות כל המנוגע מסבת החלק והגרם שלהם, כ"א הם היו זהירים וזריזים בעבודתם בקודש שתהיה עבודתם שלימה כרצונו יתברך הלא היו פועלים רב טוב לבית ישראל בכלל, ובפרט עתה כאשר נגעים באים בע"כ עבודתם אינה מטוהרה.

וזהו שהשיב יתברך על שאלת משה אהרן אחי יטפל בעצמו בנגעים אמר לו הקב"ה כ"ד מתנות יכול הויא ליטול.¹ וזהו מאמר ונגשו הכהנים כו' כי בם בחר ה' אלהיך לשרתו ולברך בשמו ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע גם המריבות והקטטות גם הנגעים ומיני הצרעת הכל על פיהם יהיה כי הם אך פרי הדלות והעדר פרנסת הבריות.

footnotes: ¹ ועל דרך זה נוכל להמתיק מאמר והוגד לך ושמעת ודרשת היטב כו' נעשתה התועבה הזאת בישראל (דברים י"ז, ד') סיים הכתוב במלת בישראל לומר כי כמו אשר הצדיק בהיותו בין צדיקים יגדל ויוסיף אומץ בצדקתו כמ"ש רבינו הגר"א מווילנא נ"ע בבאורו יתר מרעהו צדיק (משלי י"ב, כ"ו) מלשון ויתורו את ארץ כנען כי זה דרך הצדיק להיות מרגל ומחפש בצדיק חבירו מה שיש בו מהמדות הטובות שיעשה גם הוא כמוהו, כן בהיפך הפועל רע זה בא לו אם מצד פחיתות החינוך מנעוריו עד שהתלמד לעשות רע או קנא באחרים הנלזים במעגלותם והלך הוא וקלקל עוד יותר מהם, ואז בהגיע עליו עונש שלו על מעשיו הרעים גם הם צרכים כפרה על חלקם, זה מאמר נעשתה התועבה הזאת בישראל, כי באין מנוס יש להרבה מבני ישראל שמץ דבר וחלק מעט באשמת האיש ההוא, ותיקונם יהיה שישתתפו גם הם בעונש המגיע אל האיש הזה שיהיו מטפלים במיתתו וירגמו אותו בידיהם, ובסבל צער מיתתו יתבערו הרע מקרבם כי השתתפו ברעתו. וזהו ובערת הרע מקרבך:

ומעתה נבוא אל באור הכתובים שלפנינו קדושים כו' וקדשתו כו' כי הנה כאשר יצוה השר על אנשי עירו לתת אל אחד מהתושבים הגר עמהם כך וכך בכל שבוע לפרנסתו ופרנסת בני ביתו, יהיה הדבר קשה מאד בעיניהם, לאמר אם האיש הזה מצא חן בעיניך להגדיל חסדך עליו מדוע לא תפתח לו אתה את אוצרך הטוב ויקח פי שנים. אכן אם השר הזה נבדל מעמו מאד אם בלשונו ואם בעסקיו כי הוא מתכבד ויושב בדברי משכיותיו וגנזיו עד כי אין לבוא שעריו לא להביא לפניו מתנה ולהקריב לפניו אשכר, וכן בהיפך אין ביד מי לגשת אליו לבקש ממנו תשואות חן, והאיש הזה לבדו הוא יודע את לשונו ומדבר כלשון השר וכלשון עמו, אשר על פיהו יכולים כלם להתקרב את פני השר, אז לא יכבד עליהם משא פרנסת האיש הזה אבל יערב להם מאד להעניק אותו מברכת ידם, כי נפשם יודעת מאד הטובה הנפלאה הנמשכת אליהם מסבתו, כי יחיו בצלו להיותו האמצעי ביניהם ובין השר אם בהביאו לפניו מנחתם ובהשמיעו אל אזניו תחנתם ומשאלתם, ואם בעבור שיקבל מיד השר בעבורם כל חפצי תשובתם.

על דרך זה ממש בא הכתוב לבאר כי אם יקשה בעינינו את אשר צוה ה' אותנו על כ"ד מתנות כהונה בעבור שהכהן נשא חן בעיניו כמאמר אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך כו' (תהלים ס"ה, ה') יעלה בלבנו קושיית קרח ועדתו. אבל אם נעמוד על האמת כי אין ביכלתנו לא שיקובל קרבן מידנו אליו, ולא לקבל מידו ההשפעה אשר בו נחיה אז יבינו ויבחינו מאד מעלת הכהנים הנגשים אל ה', כמאמר והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכותי מעלי את תלונות בני ישראל (במדבר י"ז, כ'). וזהו קדושים יהיו לאלהיהם, ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבים, היינו כי הם מקריבים ומגישים את ה' מידנו ליד המקום ב"ה (וגם לחם אלהיהם הם מקריבים הוא הורדת השפעה למעלה להקריבה אלינו, אבל במאמר וקדשתו לא הזכיר אשי ה' רק כי את לחם אלהיך הוא מקריב) ע"כ והיו קודש.

ועוד דע לך טעם אחר שיערב עליך לתת חן וכבוד אל הכהן כי הלא כל שפעת חיותך קיומך ופרנסתך וברכתך והצלחתך הכל בא לך רק ע"י האמצעי הזה אשר הוא כסלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו, היינו כל סוגי השליחות נעשה על ידו, אם בהגישו מנחה בצדקה מלמטה למעלה, ואם בהיפך להריק שפע הברכה מאוצר העליון ולהגישה מלמעלה למטה. וזהו שהכפיל ואמר - וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא תואר על ההשפעה האלהיתי בדרך כלל כי בה נחיה הוא מקריב ומגיש מידו יתברך לידנו, ע"כ קדוש יהיה לך לקדשם ולכבדם במתנות ושארי ענינים, וזהו שביאר דוד המלך ע"ה במאמר הנזכר אשרי תבחר ותקרב שזה נאמר על הכהן שבחר בו הקב"ה והקריבו אליו, כי על ידו נשיג ב' פעולות טובות, א'. ישכון חצריך וא"כ נקל בידנו להקריב קרבן לה' כי ע"י הכהן יעלה הקרבן מלמטה למעלה ב'. כי ע"י הכהן נשיג הברכה מלמעלה למטה וזהו נשבעה מטוב ביתך כו':