Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (י"ט, י"ז).
האזהרות האלה המה סמוכים לעד לעולם, כי מעמד כל התורה וקיומה הוא רק על התוכחה, היינו שישקוד כל אחד לשמור את חבירו כשקידתו בשמירת נפשו כמאמר ולמוכיחים ינעם כו' (משלי כ"ד, כ"ה) ואמרו מי שאפשר לו למחות ואינו מוחה נתפס עליהם. (שבת נ"ד, ב')
וזה תלוי באהבת איש את רעהו כמאמר טובה תוכחת מגולה (כאשר היא באה) מאהבה מסותרת (משלי כ"ז, ה') כי אם היו ישראל כמאמר ויש אוהב דבק מאח (שם י"ח, כ"ד) והיה כל אחד חושש על חבירו כמו על עצמו היו מוכיחים זה את זה בדברי אהבה וחן, ודבריו היו מקובלים מאד אם מקורם מפי ידידו ואוהבו השוקד בטובתו והצלחתו. וא"כ צדקו יחדו שני המאמרים אשר בפי חכמינו ז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה (שבת קי"ט, ב') ופעם אמרו לא חרבה ירושלים אלא מפני שנאת חנם שהיה בה (יומא ט', ב') כי בא אחד וסיבב את הב' כי השנאה גרמה העדר התוכחה, כי כאשר גבר עליהם פירוד הלבבות וכל אחד שמח בפיד חבירו איך יוכיח אותו או איך יקבל ממנו תוכחתו, כמאמר ר' טרפון תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה אם יאמר לו טול קיסם מבין עיניך יאמר לו טול קורה כו' (עירובין ט"ז, ב').¹
footnotes: ¹ תמה אני אם יש בדור הזה מי שקבל תוכחה וזהו מאמר ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי כו' כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה (משלי ה', י"א). כי הנה ב' התוארים האלה מוסר ותוכחה המה רק על נושא אחד ועל דבר אחד היינו כי תואר תוכחה הוא מצד המוכיח שהוא אומר תוכחותיו לפני השומע ואצל חבירו השומע הוא מתואר מוסר, כי הדברים מייסרים ומעיקים נפשו. ושניהם מבוארים במאמר אחד מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו (שם ג', י"א) מוסר ה' בני אל תמאס המאמר זה הוא מדבר רק אל השומע שישמע ולא ימאס, ע"כ מצדו תאר אותו מוסר, ואח"כ הזהיר ואמר ואל תקוץ בתוכחתו כי מצד המוכיח נקרא תוכחה כי הוא מברר דבריו לפני השומע, וזהו ונהמת באחריתך כו' ואמרת איך שנאתי מוסר כקובל ואומר איך שנאתי מוסר אשר שמעתי אני מפי המשמיעים, אשר עי"ז ותוכחת נאץ לבי אין בי כח להוכיח את אחרים גם אם היה יכולת בידי למחות, אחר אשר אני לא שמעתי לקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני, א"כ יאמרו לי מי אתה להוכיח את אחרים מדוע לא הקשבת אתה לקול המוכיח. ועי"כ כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה כי בהכרח יהיה לו חלק בעון אחרים ויהיה נתפס בחטאתם כי התוכחה מעשרת את בעליה אם יאחז בה ויקיים אותה כי זכות הרבים יהיה תלוי בו כמאמר (אבות ה') כל המזכה את הרבים כו' ובהיפך היא מדלדלת את העובר עליה כי חטא הרבים יהיה תלוי בו:
וזהו לא תשנא את אחיך בלבבך ואז - הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. באור זה נוכל להמתיק ע"פ משל יש שכור השותה בעצמו ויתן בכוס עינו ולבו כל הימים ויש אשר הוא עצמו אינו שותה שכור כל כך, רק הוא קורא ומשקה את אחרים, וההבדל ביניהם כי זה נהנה עכ"פ מרעתו, וזה את אחרים הוא מהנה ולעצמו הוא מחסר.
כן ממש הנתפס והנענש בעד מעשי עצמו עכ"ז טעם עכ"פ טעם חטא ויודע הוא כי ראוי העונש לבוא עליו, לא כן אותו אשר חטא הרבים תלוי בו, הנה הוא כזה נהנה וזה חסר. וזהו לא תשנא את אחיך בלבבך ואז - הוכח תוכיח את עמיתך, כי אם לא תוכיח אותו הלא מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נתפס כו' וא"כ פלוני אלמוני יחטא ואתה תשא ותסבול עונו, אבל אם הוכח תוכיח את עמיתך, אז ולא תשא עליו חטא לא תשא אתה החטא שעליו ותסיר עולו מעל צוארך כמאמר ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת (יחזקאל ג', י"ט).