Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tavo
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והיה כי תבוא אל הארץ גו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה גו' ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו (כ"ו, א'-ג').
ולבוא אל באור הענין נזכיר מאמרו יתברך אל משה זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור (דברים ל"ד, ד'). והדברים צריכים טעם במה ואיך נתפייס משה במה שהראה לו הלא עוד יותר ידאב לבו.
אמנם דע כי כבר מקובל אצלנו כי סגולת ארץ ישראל כפולה ומכופלת, מוצלחת לגוף ומוצלחת לנפש, כמו שנשתבחה בשבח שבעת המינים לכלכל בהן בחיי הגופות כן היא מוצלחת אל הנפשות להשביע אותם צחצחות למלאות צדק ומשפט ומישרים, כי אוירא דארץ ישראל מחכים (ב"ב קנ"ח, ב') ומקדש ומכפר, העם היושב בה נשוא עון ואיש אשר כברכתו וחפצו מצאה ידו מברכת ה' באין מחסור כל דבר מאשר שאלו עיניו. וההכרעה על הדבר הזה אשר כל עיקרה ושבחה של א"י אל סגולת השלמות וחיי הנפשות כנועם ה', כי הלא תראה ותבחון אשר לפי בחינת מעלת החמריית אשר אל הגופות הלא נחלו כל השבטים העיקר והבחיר אשר בשבטים הוא שבט הלוי לקח הפחות והגרוע כי לא לקח רק התמצית אבל אם עיקר שבחה מעלות וסגולות הנפש מה שהיא מוצלחת מאד לתורה ולעבודה הלא תרב נחלת שבט לוי מנחלת כל השבטים על אחת שבע והם עיקר הסגולה כמאמר אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך כו' (תהלים ס"ה, ה'). וזהו שאמר הקב"ה אל אברהם אבינו ע"ה כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה כו' (בראשית י"ג, ט"ו) והאבות הלא עד יום מיתה היו גרים בארץ, אבל לדברינו יוסב על מתנת הסגולה הנפשיית וזאת שבעה לה נפשם מנועם ה' ומעדן גן קדושתו וכל יקר חמדתו, והכנעני שהיה בארץ הם לקחו הקש והתבן, כמאמר ובית עשו לקש (עובדיה א', י"ח). ועל זאת יורה מאמר את כל הארץ אשר אתה רואה מוסב על ראיה שכליית, כמו ולבי ראה הרבה חכמה ודעת (קהלת א', ט"ז) לאמר לא שתהיה אוכל ושותה מטובה, כ"א ראה תראה מטובה ותטעם כל ספוני טמוני סגולתה. ואולי זהו ג"כ מה שאמר יתברך ליעקב הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה כו' (בראשית כ"ח, י"ג) מלמד שקפלה הקב"ה כו' ואם הדברים כפשוטם איך היו כל העיירות והכפרים נתלו באויר בלילה הזאת, אבל הדברים רומזים על המעלות הרוחניות שהיו בכל א"י קפלם הקב"ה וצמצם אותם למקום משכבו.
וזהו שאמר יתברך למשה עלה ראש הפסגה ושא עיניך וראה כו' ממש על דרך מה שבני אדם מספרים ומהללים איש ידוע שיש לו חנות גדולה, ואין הכוונה בשבח הזה על בנין החנות כ"א על הסחורות היקרות אשר בתוכה, ובהזדמן שיחפוץ אחד לראותה והסוחר כבר נשבע שלא יכניס אותו לתוכה, הנה בשוב אפו ממנו למלא רצונו גם לא לעבור על שבועתו הלא לו עצה ותושיה לאסוף ולצמצם כל יקר רכושו וסגולתו אשר בחנות הזאת אל תיבה אחת ומביא אותה לפניו ומראה לו לעיניו, ואומר הנה לפניך החנות אשר אתה מתאוה לראות.
כן הדבר במשה רבינו ע"ה כי באין ספק היה משתוקק רק אל הכחות הרוחניות אשר בא"י, אמר לו הקב"ה עלה ראש הפסגה ושא עיניך וראה, פי' ותשביע בצחצחות נפשך ואין אתה צריך יותר, וזה דבר הפיוס אשר פייסו יתברך הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור כי אך למותר הוא.
והנה לבעבור כי שבט לוי היה הבחיר מכל השבטים כי בו בחר ד' לשרתו הלא הם ירשו יותר מכל שבטי ישראל כי בהם נאמר אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך. אשר ע"כ היה מצות הבאת בכורים אל הכהן כדרך שר שיש לו כרם ומוריד אריס לתוכו לעבדו ולשמרו, וכאשר יראה האריס בכורה בתאנה מראשיתה או אשכול ענבים יזדרז ויביאם בכלי טהור לפני אדוניו. כן חייב הכתוב את באי הארץ להכיר טובה ולתת הודאה, וההודאה תהיה לפני הכהן כי הוא עיקר הבית והם כגומרים על ידו.
וזהו הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ כהודאת האריס אל בעל הכרם, לאמר כי הכל שלך ומידך נתנו לך, ועי"כ יהיה גם לנו, וזהו - הגדתי היום לה' אלהיך כלומר משפיע שלך כפירוש הרמב"ן ז"ל.
והאמנם עוד לנו דברים בזה אבל הלא שבתי וראיתי כי האלשיך ז"ל זכה בהם תחלה, ועיין קול יעקב על מאמר זכרה ירושלים ימי עניה ומרודיה כו', ובחבורנו זה פרשת שלח ותמצא באורים נחמדים מתוקים מדבש על מאמר הגדתי היום כו':