Ohel Ya'akov on Torah, Ki Teitzei
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו כו' מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה אשר דברת בפיך (כ"ג, כ"ב-כ"ד).
באור זה בהקדים מאמר שובה ישראל כו' קחו עמכם דברים ושובו אל ה' כו' ונשלמה פרים שפתינו (הושע י"ד, ב'-ג') והוא מאמר סתום כי אין תשלומי הפרים בשפתים רק בידים.
אמנם הנראה במאמר כי דרוש ידרשנו ה' אלהיך מעמך כו' כי הוא בא להביננו מדוע ידרוש הקב"ה מאת הנודר וכי דבר חוב הוא הלא אינו רק הבטחה לתת מתנה, וגם בבני אדם כאשר יבטיח לתת מתנה לרעהו ואח"כ לא יתן לו האם ידרשהו ממנו כמו חוב גמור.
אמנם דע כי הדבור אשר למטה בבני אדם אין הדבור כ"א הכנה אל המעשה, אבל למעלה פועל הדבור כמו המעשה כמאמר חכמינו ז"ל אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט (קידושין כ"ח, ב'). וזהו ענין נודרים בעת צרה למען יגן עליהם המאמר והקבלה כאלו עשו הדבר בפועל, כאשר מצאנו בר' זירא בימי ר' זירא גזור גזרה כו' אמר להו ר' זירא נקבליה עלן ולכי בטל הגזירה נתענה התענית שנאמר כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות כו' נשמעו דבריך (דניאל י', י"ב) (תענית ח', ב') ואם הדבר כן אולי יקשה בעיניך מדוע יגדל החיוב לשלם הנדר. אמנם התשובה היא להשלים דבר פיו כאלו לוה מאחד חפץ יקר והוא נתן אותו מתנה אל אחד מן השרים ואח"כ יבואו הבעלים לתבוע ממנו את החפץ והמלוה יזמין אותו ביד חזקה לדון בדבר לפני השר הנ"ל שישלם לו מחיר החפץ או ישיב לידו החפץ עצמו, ודאי יעשה השר כל הנגישות שישלם לו גם כי זה היה בעבור המתנה הנזכר, עכ"ז מה שנתן נתן ומה שלוה מזה הוא חייב לחזור ולשלם.
הנמשל זה הנודר היה בעת צרה ולוה מן הדבור ונתן מתנה אל הקב"ה לפייס הדין שלמעלה והשלים החוב ואח"כ יש עליו חוב להשלים דבורו כמאמר לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה.
וזהו שובה ישראל כו' וכי תאמר אין בידי עתה להביא קרבנות הראויות לכפר משיב הנביא ואמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ויהיה נחשב בתשלומים גמורים כי הדבור ישלים בעבורכם עד שתוכלו לומר כל תשא עון וקח טוב. ולא תאמרו כי עוד לא יהיה מן הצורך להביא הקרבנות בפועל דעו כי לא כן הדברים כי אח"כ מהצורך אלינו - ונשלמה פרים שפתינו, ר"ל להשלים מה שנתחייבו שפתינו.
וזהו כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרוש ידרשנו ה' אלהיך מעמך כו'. וכי תאמר הלא מתנה הבטחתי אבל חוב לא נתחייבתי ואין מהראוי לדרוש אותו ממני, לזה ביאר ואמר כי גם עתה כדבריך כן הוא כי אלי אין עליך חוב כל מאומה כ"א אתה חייב להשלים פעולת הדבור. וזהו מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה אשר דברת בפיך, פי' כי אצל הקב"ה נשלם דבר הנדבה בדברים אשר דברת בפיך ועתה הלא נשאר עליך חוב להשלים הדבור שלא תהיה שקרן. (ועוד לנו בזה דברים יקרים תמצאם למעלה (פרשת נשא) על מאמר איש כי יפליא לנדור נדר נזיר כו').