Ohel Ya'akov on Torah, Ki Tisa
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויעבור ה' על פניו ויקרא וכו', נושא עון כו', ובנביא: מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע (מיכה ז', י"ח) כו'.
הנה הוא ע"ה הוסיף בהפלגת מדותיו יתברך ענין גדול במה שדייק ואמר מי אל כמוך, אשר די היה שיאמר מי כמוך נושא עון.
אבל לדעתי היתה כוונתו בזה להפליג חסדי ה' יתברך יתר מאד, לאמר כי באמת לא יוכל לכחד כי גם בבני אדם נמצאת המדה הזאת להיות איש נושא עון חבירו, אבל עם כל זה ההבדל רב ועצום מאד, כי הבשר ודם האמנם שהוא מוחל עון רעהו, הנה הוא קל אצל המוחל והסולח כי האדם יראה לעינים אשר האיש שחטא אליו בא לפניו בבכי ומבקש אותו למחול על עונו, ומפאת חסרון ידיעתו בעתיד כי לימים עוד ישוב לחטוא לו לכן הוא מוחל לו עתה, ואם היה יודע כי ישוב לחטוא אליו אחר כך באין ספק היה מחזיק אפו לעד. אמנם הקב"ה עם היותו אל אלהים יודע את אשר יהיה אחר כך כי החוטא המבקש סליחה ישוב לכסלה, ועם כל זה הוא מוחל לו עתה.
וזהו צחות מאמרו מי אל כמוך נושא עון כלומר להיות אל היודע עתידות ולהיות נושא עון. וזהו שסיים לא החזיק לעד אפו כו', ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו היינו כי כאשר יזדמן אל האדם להיות שונה באולתו ישוב וירחמהו עוד הפעם וזה ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו:
ומעתה נבאר ענין נשיאת עון. דע כי הוא על דרך מאמר החכם ע"ה כי ברב חכמה רב כעס (קהלת א', י"ח) היינו שאין הקב"ה חושב את העון כי אם לפי ערך השגת האיש שחטא לו, וכמאמר כי אתה תשלם לאיש כמעשהו (תהלים ס"ב, י"ב) וכל הגדול מחבירו משפטו גדול ממנו, עד שעל כרחך היתה יראת דוד מלכנו ע"ה ודומיו גדולה כל כך, כי עם גודל צדקתם היו מתפחדים שלא יבצע יתברך להם עומק הדין ולא ידקדק עמהם מפאת גודל מעלתם. וזה ידוע כי המשפט הראוי וכפי שורת הדין יחוייב לדקדק עם כלם כמו שמדקדקים עם גדולי הצדיקים כי חלילה לומר שידקדק יתברך עמהם יותר מהראוי לדקדק, רק בהיפך כי אל דלי הערך הוא מוותר בחסדו שלא לדון אותם כפי האמת. וז"ש הילקוט על ויקוד ארצה וישתחו מה ראה אמת ראה. (סנהדרין קי"א, א') וזהו מאמר אברהם אבינו ע"ה (במדרש לך) אם עולם אתה מבקש אין דין. ועל היותר תמצא הדברים מבוארים במאמר צופר ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך, ויגד לך תעלומות חכמה כי כפלים לתושיה כו', כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן (איוב י"א, ה'-י"ב). ורצונו בזה לבאר לנו כי אחר כל הדקדוקים שמדקדק יתברך עם גדולי הצדיקים אינו כפי האמת, והכל אך בחסד כי בעיני הקב"ה כלם שקועים בעונות (וכמאמר הן שמים לא זכו בעיניו) מה שהם למעלה מהשגת אנושי. ועל החלק הזה נקרא הקב"ה נושא עון ועובר על פשע כי על אותו החלק לא תמצא מעולם לא חרטה ולא תשובה, כי אינם מורגשים כלל אצל בשר ודם, ואינו יודע חובת התשובה עליהם ואיך יתכן בהם מאמר סליחה וכפרה שהם אך פריי התשובה וענינים כאלה אחר שאין להאדם השגה בהם איה איפה יעשה עליהם תשובה, או מאין תבוא עליהם הסליחה, ואם כן על החלק הזה יסוב תואר נושא עון ועובר על פשע:
כלל דברינו כי יש בני אדם אשר דלת ערכם תעמוד להם למגן שלא יהיה להם שום דין וחשבון, אבל בבחינתם המה דלים עד מאד וכאשר רמז המשורר ע"ה אשרי נשוי פשע כסוי חטאה אשרי אדם לא יחשוב ה' לא עון (תהלים ל"ב, א'-ב'), והדמיון בזה לעשיר גדול שהוא בעל הוצאה גדולה וההוצאה עודפת על ההכנסה, משפטו אשר עם גודל עשרו הוא מקנא בעניים ואביונים בפגעו בהם בהיותם דופקים על פתחי נדיבים, לאמר כי הם בטוחים על פרנסתם יותר ממנו כי הוא באחריתו יהיה נבל שיהיה נשאר בע"ח לרבים.
כן ממש דוד המלך ע"ה עם גודל חסידותו וקדושתו הפליג ואמר אשרי נשוי פשע כו', וביאר עוד יותר ואמר אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון, היינו מי שהוא דל השכל קטן הערך אין לו פחד כל כך כי לא יחשוב ה' לו עון, לא כן הוא ע"ה בעבור הפלגת יראתו דן את עצמו שאינו יוצא ידי חובה. וזה כלול במאמר צופר הנ"ל וירא און ולא יתבונן כלומר שהוא רואה עון אשר האדם עצמו לא יתבונן עליו ואינו מרגיש בו כלל: