Ohel Ya'akov on Torah, Korach

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

מדרש: וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים (איוב ט"ו, כ"ח) זה היה קרח שהיה קתליקוס (פי' ממונה על האוצרות) לביתו של פרעה והיה בידו מפתחות כל האוצרות אמר לו הקב"ה מה הנאה יש לך אין אתה שולט עליהם שנאמר בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים למי הן מעותדים לאלו שהם גולים לישראל כו' (פרשה י"ח, ט"ו).

ומה מאד ראוי לתת לב אל כוונת המדרש כי לא דבר ריק הוא להוציא המאמר מפשוטו שהוא מוסב על דור המבול.

והנראה כי זה משפט חכמי לב לחקור לדעת דבר על שרשו, כמו אדם כי ימות ותשאל למה מת, והם ישיבו יאמרו לך כי חלה כמה שבועות ומת אולי זה יספיק לך לטעם, אבל איש החכם יחקור עוד מה היה סבת מחלהו עד כי יאמרו לו כי אכל אכילה גסה או דבר המזיק. כן מי ששומע מעשה אחר מתחלתו עד סופו יתפלא מאד הלא לא אדם חסר לב היה, כי ר' מאיר למד תורה מפומיה דאחר ומאיזה סבה צמחו לו כל אלה, לזה ספרו לנו רבותינו ז"ל זמר יוני היה מזמר (חגיגה ט"ו, ב' עיי"ש).

וכן פה בענין קרח עמדו לחקור על שורש המבואר לחטוא, ואמרו עליו שהיה מבעט מסבת רוב עשרו כמאמר וישמן ויבעט, אבל גם זה אינו מספיק כי יש כמה עשירים שלא סרו מדרך הטובה ולא הטו את לבבם, ובע"כ מוכרח אתה לומר שהיה מאסף העושר בחטא כמאמר עושה עושר ולא במשפט (ירמיה י"ז, י"א) מסיים עליו ובאחריתו יהיה נבל. לזה התעוררו חז"ל לחקור על קרח הלא הוא לא אסף העושר כי אם מפרעה וביתו, ומה פשעו ומה חטאתו, ואם הטעה אותו עכ"ז אין בזה עון אשר חטא, לזה אמר וישכון ערים נכחדות כו'. והוא ע"פ משל לבעל מחיה מוכר משקה התאספו אל ביתו ביום השוק שיכורים הרבה ויאמרו לתת לפניהם משקה, בא גנב אחד לגנוב המעות מתוך אמתחותיהם עמד עליו המוזג ויתאבק עמו להוציאו מביתו, וזה מפציר בו לאמר חלילה לי מעשות זאת אליך אין אני כשאר הגנבים, מעולם לא גנבתי מישראל אפילו פרוטה אחת, השיב לו הבעל הבית שוטה כל אשר תמצא ידך לגנוב מהם אצלי אתה גונב כי ודאי לא ילכו מביתי עד אשר ישתו ישכרו בעד כל ממונם ולא ישאר בידם מאומה.

הנמשל מבואר במאמר שלפנינו וישכון ערים נכחדות כו' כלומר אמת הדבר שלא ישאר העושר ביד פרעה ומצרים כי הם בתים לא ישבו למו, אבל מה חטאו של קרח אמר אשר התעתדו לגלים - לגולי מצרים, שכבר הבטיח אותם הקב"ה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול א"כ כל מה שאסף מפרעה גזל את ישראל כי נגרע מביזת הים, והבן.

אמר אברהם בערוש המלקט והמסדר: יען כי בין כתבי לקוטי מו"ר זלה"ה לא מצאתי יותר שיהיה שייך לפרשה זאת. רק אלה הלקוטים אשר הצגתי לפניך. לכן אמרתי להוסיף עליהם מעט מתוך חבורי היקרים אשר חנני ה':