וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט (יב, ד') מדרש: וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וגו' ולוט טפל לו (פרשה ל"ט, י"ג).

ויש להתבונן מה חדשו לנו מה שאיננו מבואר בכתוב.

ואחשוב בביאור דבריהם כי הוקשה להם ז"ל בכתוב מלת אתו מדוע לא אמר וגם לוט הלך עמו, לזה אמרו ולוט טפל לו. והוא בדמיון הסוחר נוסע למקום השגת מסחרו יאמר עליו פלוני נוסע למקום פלוני עבור מסחרו, יען כי מסחרו הוא סבת נסיעתו, ולפעמים יזדמן אחד אשר מסחרו קטן מהכיל ההוצאה הרבה אל מקום המסחר ואין לאל ידו לנסוע לשם בעצמו, זולת בשיקרה לפניו אחד אחז דרכו למחוז ההוא ונלוה גם הוא עמו, אז יאמר סוחר פלוני נוסע למקום פלוני, וגם האיש ההוא נוסע עמו, יען כי כל אחד נוסע על אודותיו להשגת מבוקשם, אבל על המשרת הנוסע עם הסוחר לשרתו עליו יאמר הוא נוסע את הסוחר (כי מלת את הוראתה על דבוק המחובר והמקושר, לא כן מלת עם כי הוראתה על דבוק הנפרד) כי נסיעתו איננה אך על אודות הסוחר למענו והוא טפל לו.

הוא הדבר בעניננו כי אברהם עליו השלום אותו צוה המקום ברוך הוא שילך אל ארץ ישראל, ולוט הלך גם הוא ולמען לא יעלה על דעת אדם לומר כי גם לוט היה חפץ לבוא לארץ ישראל אך מפאת כי לא מצאה ידו הפק זממו עד כי הלך אברהם ויקל עליו הדרך הלך גם הוא עמו, על זה בא הכתוב ואמר וילך אתו לוט כלומר לא שהלך לדעת עצמו ורצונו לבא לארץ ישראל אבל הליכתו היה עבור היותו את אברהם ונקשר אחריו.

וזהו שבארו ז"ל וילך אברם כאשר דבר אליו ה', כלומר הוא הלך על פי דבר ה', ולוט היה אך טפל לו, כלומר אברהם לקחו אתו וכמו שכתוב ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו.

ועל פי דברינו יתבאר לנו מאמר הכתוב ויאמר אברם אל לוט כו' הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי כו' (י"ג, ח') אשר לכאורה מה שהקדים לומר לו הלא כל הארץ לפניך הוא אך למותר, והיה די לומר הפרד נא מעלי, ומה גם כי לא ידענו מה היה לו להפציר את לוט כל כך, כאלו הדבר תלוי רק בלוט הלא לא יבצר ממנו שיפרד הוא ויעתק ממקומו להימין או להשמיל.

ולדברינו יצדק מאד, והוא על דרך אם יפגשו ב' עגלות זו לעומת זו אחת טעונה משאות ואחת הולכת ריקם, אשר המשפט כי בעל העגלה הקלה יטה עגלתו מדרך הרבים אל נתיב הסמוך לו כי עליו נקל הדבר, לא כן עם עגלה טעונה הנוהגת בכבדות אין להטותה ימין ושמאל. כן הדבר באברהם ולוט, כי אברהם עליו השלום לאשר נצטוה מאתו יתברך על ההליכה זו ובאין ספק הוא יתברך הציב לו ציונים, דרך ילך בו כמסע ישראל במדבר שהועד עליהם על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו. (ומה גם לפי הנודע והמפורסם כי כל ארחות הצדיק הזה היו מוכרחים לתיקונים גדולים ונשגבים, כמאמר ויבוא עד מקום שכם ובדרש: להתפלל על בני יעקב, וכן ויעתק משום ההרה כו' ויבן שם מזבח כמו שזכר רש"י ז"ל כי בכל מדרך כף רגלו פעל פעולה ותיקון לו ולבניו אחריו, וכאשר יתבאר בסמוך באורך אי"ה, על כן לא היה בידו לנטות מדרך המלך יתברך ימין ושמאל, לא כן לוט להיותו אך נטפל אל אברהם כנזכר לעיל). וזהו הלא כל הארץ לפניך הפרד וכו', כי בידו היה להטות עצמו אל כל אשר יחפוץ ולא כן אברהם.

וזהו שאמרו ז"ל במדרש וז"ל: אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה (י"ג, ט') אמר ליה אם את לשמאלא אנא לדרומא ואם אנא לדרומא את לשמאלא אמר ר' יוחנן לב' בני אדם שהיו להם ב' כורים א' של חטים ואחד של שעורים, אמר ליה אם חטים דידי שעורים דידך, ואם שעורים דידך חטים דידי מן כל אתר חטים דידי, כך אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה, אמר ר' חנינא בר יצחק ואשמאלה אין כתיב כאן אלא ואשמאילה מן כל אתר אנא משמאיל להאי גברא (פרשה מ"א, ו'), והרצון אשר לא ככל החלוקות כי בשיקח אחד את זה יקח השני הב', וכן בהיפך, אבל המשילו דבר אברהם עם לוט לב' בני אדם שהיה להם חטים ושעורים והחטים מוכרחים בהחלט לאחד, אזי על השני לקחת השעורים מדעתו ושלא מדעתו, כן היה מאמר אברהם אל לוט הימין לי הוא בהחלט, ואת אם תרצה בשמאל מוטב, ואם לאו על כרחך אשמאילך: