ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש כו' (מ"א, מ"ד). מדרש: ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר, מן אני של בשר ודם את למד אני של הקב"ה, מה אני של בשר ודם שאמר פרעה הרשע ליוסף אני פרעה, היה לו כל הכבוד הזה, לכשיבא אני של הקב"ה אני עשיתי ואני אשא וגו' (ישעיה מ"ו, ד') על אחת כמה וכמה (פרשה צ', ב').

ותכלית כוונת המאמר הוא עם מה שכתבנו למעלה (פרשת וישב) כי הוא יתברך חלק מכבודו לבשר ודם אם להשתרר או להיות מולך בעמים, למען כי עבורו יתכבד ויתרומם שמו הגדול, והיה כשבתו על כסא ממלכתו עיניו יחזו ויבחנו בני אדם להיישיר אותם בדרכי האמת והצדק כל מעגל טוב. ועל ידי מלכות בשר ודם תשוב אליו יתברך כי על ידי השגחת המלך ההוא יכון עול התורה והמצוה וכמאמר דוד המלך עליו השלום מלכותך מלכות כל עולמים (תהלים קמ"ה, י"ג) כלומר מלוכת כל המלכים חוזרת אליך ה', אשר על כן אמר בנו החכם עליו השלום ירא את ה' בני ומלך (משלי כ"ד, כ"א) כלומר להחזיק במעוז יראת ה' מהצורך אל יראת המלך (בשר ודם) להיותו מורה הדרך לפני העם להשלים עבודת המלך הקדוש יתברך.

וזהו שכוונו ז"ל מאני של פרעה אתה למד אני של הקב"ה, כי פרעה אמר אל יוסף אני פרעה כלומר אני הוא המושל ושבט המלכות בידי, ואנכי צויתיך פקיד ונגיד על עמי אשר בלעדיך לא ירים איש את ידו. נמצא כי גדולת יוסף היתה לעד על גדולת פרעה, ועל ידו היה ניכר רב מלכותו וכבוד גדולתו וקרן ממשלתו, מזה נלמד אני של הקב"ה שנאמר בו אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מ"ד, ו') שכל המלוכה והממשלה הוא אך לו יתברך, והוא הוא הממליך מלכים למען העדיף כבוד גדולתו ועול עבודת מלכותו.

וזהו שסיימו ז"ל לכשיבוא אני של הקב"ה אני עשיתי ואני אשא כו'. והוא על פי מה שכתבנו בספרנו כוכב מיעקב בהפטרת פרשת בראשית בבאור מאמר הנביא החרשים שמעו והעורים הביטו לראות מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח (ישעיה מ"ב, י"ח). והמורם שם כי הוא יתברך מנהג עולמו ומקים חפצו על ידי מלכי אדמה להיטיב לטובים או להכניע זדים, כי הקב"ה מכניס רצונו בלב המלך וכמאמר פלגי מים לב מלך ביד ה' כו' (משלי כ"א, א') וכמאמר הוי אשור שבט אפי (ישעיה י', ה') האומר לכורש רעי וכל חפצי ישלים (שם מ"ה, כ"ח) ועל כן מהראוי להפועל ומקבל הפעולה שיבינו את זאת הן לטוב והן לרע חס ושלום, כי לא נעשה דבר מבלעדי רצונו יתברך, ועל זה מוכיח הנביא החרשים שמעו כו' רצה לומר הפועל והמקבל הפעולה אשר טח מראות עיניהם, ואזנם הכבד רצה לומר שיטעו לחשוב כי לא ה' פועל כל זאת, עליהם אומר החרשים שמעו והעורים הביטו לראות, רצה לומר התבוננו ודעו כי הכל מיד ה' ומבאר ואומר מי עור כי אם עבדי הוא המקבל הפעולה, וחרש כמלאכי אשלח הוא הפועל המלאך המשולח מאת ה' לעשות חפצו, כי שניהם לא יתלו בהקב"ה.

אמנם לעת העתיד אי"ה אשר עיני העורים תאורנה, ואזני החרשים תפתחנה או אז כולם יעמדו על אמיתת הדבר כי כל הנעשה בעולם מאיזה סוג שיהיה הוא רק מפאת ה' יתברך כי הוא המדבר והמצוה עליהם שיהיו ובחפצו הוכיחנו וברצונו ינחמנו. וזהו דברי המדרש לכשיבוא אני של הקב"ה אני עשיתי ואני אשא כו', והבן.