Ohel Ya'akov on Torah, Nasso
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובגמרא: כה תברכו את בני ישראל בלשון הזה שלא ישנו (סוטה ל"ח, א')
וראוי להבין מדוע ולמה הקפיד הכתוב על לשון הזה.
והנראה לדעתי כי חז"ל אמרו לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא שלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כ"ט, י"א) (סוף עוקצין) וראוי לבאר מאמר מחזיק ברכה ולא אמר משפיע או לשון אחר מורה על השפע. והנראה כי כבר מוזהרים אנחנו לאהוב איש את רעהו ואיש את אחיו, ממש כאהבתו את עצמו, כמאמר ואהבת לרעך כמוך (ויקרא י"ט, י"ח) ורמז לזה מאמר והבריח התיכון מבריח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה, כן אהבת בני ישראל זה לזה מחבר אותם להיות אחד. וזה כלל גדול שהקב"ה נותן שפע לישראל, והנה הוא כמי שנותן משקה אל חבית והוא כלי מורכבת ומחוברת מלוחות ונסרים הרבה אשר אם הלוחות דבוקים ומחוברים זה בזה מחזקת המשקה בתוכה, לא כן אם יש פירוד ביניהם אז תצא המשקה מבין הדבקים חוצה.
כך לא מצא הקב"ה כלי המחזיק ברכה לישראל ולא יצא חוצה אלא שלום, אם הם שלמים ודבוקים זה בזה נשאר השפע בידיהם ותתקיים בהם. אשר ע"כ נאמר בהרשעים הן גוים כמר מדלי גו' (ישעיה מ', ט"ו), כטיפין היוצאים מן הדלי בעבור שהלוחות נפרדו זה מזה ויותר שהם נפרדים יותר יוצא המשקה, וזאת להם לישראל שהם כלם כנפש אחת וכאיש אחד חברים בדבקות אהבה ואחוה אז הבריח התיכון מחברם להיות אחד. לכן צוה הקב"ה כה תברכו את בני ישראל אמור להם גם כי המה רבים עכ"ז יאמרו הכהנים יברכך ה' בלשון יחיד, ואז יחזיקו הברכה בתוכם ולא תצא החוצה:
עוד נוכל להעמיס בכוונת מאמר הנ"ל לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא שלום כי כבר נאמר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו גו' (דברים י"א, כ"ו). הנה עינינו רואות כי כלי חמדה זאת היינו התורה היא סבת הברכה, וא"כ מי שאין לו בית א"א לו לעשות מזוזה ומצות מעקה וכדומה מצות הרבה, ולא מצא אופן לזה רק שלום ואחדות שנאמר ה' עוז לעמו יתן, לא אמר נתן רק יתן לומר כאשר עלה ברצונו יתברך לתת תורה לעמו מיד היתה העצה - ה' יברך את עמו בשלום.
וזה שאמרו במדרש (תנחומא בפרשת נצבים) אתם נצבים היום כלכם למה נסמכה פרשת נצבים לקללות לפי שכאשר שמעו ישראל צ"ח קללות שבמשנה תורה הוריקו פניהם מיד בא משה לפייסן ואמר להם אתם נצבים היום כלכם משל לקנים כשהם הרבה באגודה אחת הם חזקים כך אתם אם תהיו באגודה אחת תהיו נצבים לא נופלים. ממש כדברינו כי פחדו ואמרו שהמה מעותדים יותר אל הקללה ממה שהם מעותדים אל הברכה כי מן הנמנע הוא אל פרטי בני אדם לקיים התורה כלה, וע"ז השיב אם תהיו באגודה אחד משלים את חבירו. כי כלל האומה היא כנפש אחת, כמאמר כל הנפש לבית יעקב הבאה גו' (בראשית מ"ו, כ"ז) ממש כהמביא מאכל אל פיו יתחלק המזון אל כל האברים, כן המצוה אשר אדם אחד עושה מכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות (קידושין מ', ב') וכן שפע הברכה והטוב אשר הצדיק ממשיך מתחלקת בין כלל האומה כמאמר כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני (ברכות י"ז). וכמו המאכל שהאדם מביא לתוך פיו כל האברים מקבלים כח מהמזון הזה, כן אם נחלה באבר מיוחד יקח רפואות אל תוך פיו כי ממנו תוצאות חיים ומרפא אל כל האברים, אמנם אם האבר ההוא כבר נתלש ונחתך מן הגוף אז הותר הקשר, ומה עוד האבר הזה אל בנין האדם והרכבתו, כן וכן כאשר העם צריך ח"ו לרפואה אז את אשר יאהב ה' יוכיח למען אשר על ידו יתרפאו כלם כמאמר ובחבורתו נרפא לנו (ישעיה נ"ג, ה') אבל אם הם שונאים זה את זה ונפרדים אלה מאלה מה יועיל להם כי יפגע בהצדיק אם אין להם עמו שום קשר.¹
footnotes: ¹ ובזה תבין מאמר י"ח קללות קלל ישעיה את ישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר ירהבו הנער בזקן (חגיגה י"ד) והוא פלא וכי שונא בזה היה ח"ו לישראל עד שלא נתקררה דעתו בי"ח קללות, אמנם לדברינו מובן מאד כי ישעיה ע"ה היה קשה בעיניו הלא מדתו יתברך לעשות דין בהצדיק לכפר על הכלל, ועל זאת לא נתקררה דעתו עד שאמר ירהבו הנער בזקן ואחר שהמה נפרדים מן הצדיק איך יכפר עליהם ואם כן הדין דין אמת:
ולכן יפה אמרו לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא שלום ממש על דרך כלי מלא אגוזים או תפוחים, ונעשה בו נקב כמלא תפוח ונפלו ונתפזרו כלם אחד אחר אחד, אמנם יש תקנה לזה לחבר כל התפוחים יחד ע"י חוט לחרוז אותם על חוט אחד אז יהיו בטוחים שלא יפול מאומה מהם חוצה, כן הבנין הנבחר הזה בית ישראל בהזדמן נקב בהבנין הזה כי יקוב אחד חור היינו יעשה פגם מה בחטא ועון ח"ו, הוא מזיק בזה את כלם כמאמר העובר עבירה אחת מכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חוב, רק התקנה לזה אם שלום ביניהם וחוט האחדות חורז את כלם אז אחד באחד יגשו וזכות הצדיק עליהם יהיה ויהי עליהם סתרה: