Ohel Ya'akov on Torah, Nasso
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובסמוך: הדא הוא דכתיב ועתה בנים שמעו לי ואל תסור מאמרי פי הרחק מעליה דרכך גו' (משלי ה', ז') וכו' פן תתן לאחרים הודך ושנותיך לאכזרי (שם) נתנו שנותיהם למלאך אכזרי שקרבו ימיהם ושנותיהם ליאבד כמא דתימא ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך (יחזקאל כ"ב, ד') וכו' כל זאת אירע להם לעשרת השבטים שנאמר נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה מעל עולליה תקחו הדרי לעולם לא היה לו בעולם הדר אלא העוללים שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהילים ח', ג') וכו' ואתם עשיתם אותם ממזרים מה כתיב אחריו קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ, אמר להם הקב"ה על שאר עבירות הייתי מאריך אפי עמכם כיון שפשטתם בניאוף קומו ולכו כו' (פרשה ט', ז').
עוד מצאנו מאמרם ז"ל במקום אחר אמרה רוח הקודש ע"י שלמה כי שוחה עמוקה זונה גו' אף היא כחתף תארוב (משלי כ"ג, כ"ז) אף היא שמביא את האף על האדם כחתף תארוב שאין הקב"ה מאריך למנאפים להפרע מהם כו' ובוגדים באדם תוסיף שמוספת רשעים בישראל (פרשה י', ב').
הנה חז"ל פירשו מאמר אף היא לשון חמה וכעס, ובהשקפה ראשונה הוא דבר רחוק מאד.
והנראה לקרב הדרש אל הפשט שהוא כמו גם ועכ"ז יהיה הדרש מוכרח ומובן מן הפשט. אמנם דע כי הנה על דרך כלל למדנו מדברי חז"ל אשר לפנינו שאין חטא זה כשאר עבירות שהקב"ה מאריך אפו עליהם, ולא כן חטא הזנות וכמו שהביאו שם מאמר הנביא בשם ה' והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים גו' (מלאכי ג', ה'). אולם טעם הדבר דע כי כל עבירות יש ביד האדם לשוב למחר או לאחר זמן ולתקן את אשר השחית, או עכ"פ אם לא ישוב לכסלה ולא יהיה שונה באולתו לא יזכר לו חטאתו, לא כן הבא על אשת איש והוליד ממזר הלא העלה והלא הביא רעה לעולם כי הוליד רשע ופועל רע, והוא מקלקל ימיו הראשונים והימים העתידים לו עד תומם כי חטאתו לא תמחה. והנה הוא כממלא את כל ימיו רעה וחטאה כמאמר הנזכר ובוגדים באדם תוסיף, ר"ל כי הביא והמציא רשע ובליעל, ויהיה פועל רע בעבורו, לכן אין הקב"ה מאריך אף על זה, כי הארכת האף הוא מעת שעשה עד זמן וזמנים הרבה לאמר אולי ישוב בתשובה, וזה כבר יצאו וכבר נאבדו ימיו ושנותיו ברע. וזהו פן תתן לאחרים הודך ושנותיך לאכזרי כי כבר כל שנותיך משועבדים ומוחלטים בידו ע"י הפועל רע אשר בראת משחית לחבל, וזהו כמא דתימא ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך.
והדמיון בזה לרב ומורה שהיה מנהגו הטוב בבוא אליו איש ואשתו בדברי ריבות ורצו להתגרש לא היה מניח הרב לעשות פירוד כל כך מהרה, פעם נשא אחד אשה ולימים אחדים אחר הנשואים המיר דתו, באה אשתו אל הרב בעבור תקח ממנו גט פיטורין ורצה לנהוג כמנהגו להתעצל בדבר עד זמן רב, השיבה האשה ואמרה הלא כל עיקר טעם השהיות הוא לאמר אולי במשך זמן ידוע יעשו שלום ביניהם, אבל אנכי הלא בעלי כבר שיעבד נפשו לעולם להיות בין זרים מעתה תוכל לדעת אשר גם לשנים רבות יהיה כמו שהוא עתה או גרוע יותר ומה לך להתעצל להתעכב להדאיב נפשי חנם.
הנמשל כבר מובן מדברים הקודמים, וזהו קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ, פי' כי המציא בעולם פועל רע בריא וחזק מחד שלא ישתנה. ומעתה נתבאר מאד מאמר אף היא כחתף גו' להורות כי המדה"ד מתנצל לאמר מדוע נשתנה בו המדת הדין שלא להאריך אף, והתשובה - אף היא כחתף תארוב, ר"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו כי גם הוא בשעה קלה עשה את אשר עשה כי חטף את כל ימיו ושנותיו אל כף האבדון, בעשותו לעצמו פועל רע שיעשה בעבורו. וזהו אף היא כחתף תארוב ר"ל הלא גם העבירה חטפה כל ימיך ברגע א' וא"כ אין בזה מקום להאריך אף, ולכן יפה המליצו אף היא שמביא את האף על האדם והדרש מובן מתוך הפשט כי בע"כ העונש מדה כנגד מדה:
וזהו אף היא כחתף תארוב ובוגדים באדם תוסיף ממש על דרך בעל מלאכה קבל על עצמו מלאכה והבטיח להשלים אותה אחר ירח ימים, והשלים אותה אחר ב' שבועות והבעה"ב מתפלא עליו מאד איך היה אפשר בידו להשלים המלאכה הזאת בימים מעטים, השיב ואמר מה זה תתפלא על הימים המעטים הלא אנכי פועלים הרביתי ואון לי מצאתי וע"כ מהרתי ועשיתי.
הנמשל כי כל העבירות הקב"ה מאריך אפו עליהם כי יש להם זמן עד שתתמלא סאתו אז הקב"ה נפרע ממנו, משא"כ הנואף והוליד ממזר הלא הקדים למלאות הסאה כי הוסיף לעצמו פועלים לעשות במלאכה ועי"כ מיד נתמלא סאתו, וזהו אף היא כחתף תארוב, והטעם - ובוגדים באדם תוסיף, שהוסיף לעצמו פועלים למהר על השלמת המלאכה: