Ohel Ya'akov on Torah, Sh'lach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ה' ארך אפים גו' (י"ד, י"ח) ובגמרא: אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב ארך אפים¹ ולא כתיב ארך אף, ארך אפים לצדיקים ולרשעים (בבא קמא נ', ב').
footnotes: ¹ עי' רש"י ז"ל (עירובין כ"ב, ב') בד"ה ארך אפים שפי' ב' רצונים. ואולי יתכן בבאור מאמר ארך אפים על דרך עשיר ונדיב גדול טוב לכל, נזדמן לו שלא היה בביתו בין הזמנים ואשתו רחקה את משרתו ולקחה משרת אחר לביתה, וכאשר בא העשיר מן הדרך אחר כמה שבועות אז בא לפניו משרתו ויבך ויתחנן לו שיחזירהו אצלו, וידחהו מיום ליום ומחודש לחודש, ושאלו אותו וכי דרכך בכך הלא ידענו טוב לבך כי זה דרכך מעולם להיטיב לכל דורש טובתך ולמה לא תענה אל העלוב הזה השיב ואמר אם אומר להיטיב עמו מוכרח אנכי לעשות רעה אל המשרת החדש לגרש אותו באמצע הזמן ואין דרכי להטיב לזה ולגלגל רעה לאיש אחר, לכן אדחהו מחודש לחודש ויגיע סוף הזמן ויסע פלוני אל מקום אחר. כן הקב"ה להיותו טוב לכל ומה גם אל הבנים בניו, ועתה הם צועקים ואינם נענים והטעם כ"א יגלה כבודו לעיני הבנים מוכרח להכניע כל זדים והוא בתוך הזמן כי עוד לא נתמלאה סאתם, נמצא מה שהוא מאריך אף לרעים זה גורם איחור הטוב לטובים, אולי זהו כוונת רש"י ז"ל ב' רצונים. וזהו מאמר הפייטן דרכך אלהינו להאריך אפך לרעים וזה סבה להאריך גם ואל הטובים והיא בעצמה תהלתך כמאמר הן הן גבורותיו כו':
הנראה בבאור זה על דרך עשיר היה לו שפחה מרשעת ולא נתנה לב להטות אוזן אל דברי הגברת ותבקש מאת בעלה לאמר גרש האמה הזאת, ויען ויאמר לא נאוה לפני לעשות כן לשלח אמה באמצע הזמן, ויהי היום והגברת היתה בחנות ובנה הילד על יד המשרתת והקול נשמע כי המשרתת הכתה אותו הכה ופצוע עד שפך דם עליו, ותבוא הגברת ותרא כל אשר עשתה המרשעת ותבך ותתחנן לפני בעלה לאמר גרש האמה היום הזה, וימאן ויאמר ההכרח אתי להמתין עד כלות הזמן. ומעתה הנה העשיר הזה ברוחו הנדיבה הוא מאריך שני כעסים אחד כי היה לו לכעוס על האמה מצד עצמה כי היתה מרשעת, ב. היה לו לכעוס על כל הרעה אשר עשתה לבנו מחמדו.
כן ממש הוא יתברך יש לו לכעוס על הרשעים לב' סבות, א. מצד עצמם כי הם רעים וחטאים לה' מאד, ב. על כל הרעה אשר עושים אל הצדיקים (עבירות בין אדם לחבירו). וזהו ארך אפים לרשעים היינו מצד עצמם שהמה רעים בעיני ה', ב. ארך אפים לצדיקים היינו על הרע שעושים אל הצדיקים: