והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ. במסורה: ו' פעמים ולקחתם א'. ולקחתם ארון ברית ה' (שמואל א' ו', ח') ב'. ולקחתם גם את זה מעם פני (בראשית מ"ד, כ"ט) ג'. ולקחתם אגודת אזוב (שמות י"ב, כ"ב) ד'. והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ ה'. ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר (ויקרא כ"ג, מ') ו'. פן תחרימו ולקחתם מן החרם.

באור המאמר נראה בהקדים מאמר הנביא אל יתהלל חכם בחכמתו כו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כו' (ירמיה ט', כ"ב-כ"ג). ונזכיר לזה תחלה מאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום (בראשית ו', ה') להבין מלת יצר ומלת כל.

דע כי ההבדל בין צדיק לרשע שניהם אוהבים הטוב לנפשם רק הצדיק בוחר בטוב האמתי בתכלית שלא יהיה אחריו רע, לא כן הרשעים כי הם בוחרים בטוב המועט ומסובב ברע כמאמר תאות צדיקים אך טוב (משלי י"א, כ"ג) אחרי כן, וא"כ יש מעתה ג' דרגין, הצדיק חפץ רק טוב ועוזב השחוק המהולל ומעורב, והרשע אוהב את הרע בעבור הטוב המעורב בו והוא חרמו ומצודתו כמאמר כי חנם מזורה הרשת וכו' (משלי א', י"ז) ובמחשבתו הוא שואף אל הטוב המעורב עם הרע אמנם היצר המסיתו לזאת הוא אין כוונתו אל הטוב כלל רק אל הרע, וזהו וכל יצר מחשבות לבו היצר המסיתו אל התאוות אין מגמתו רק רע כל היום:

ולהמתיק הדברים יותר נראה על דרך שאמר הנביא ע"ה יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרו (ישעיה ס"ו, ד'). באור זה דע כי כמו שיש ב' מיני מצות, לשמה, ושלא לשמה כ"א להנאות את עצמו, כן יש ב' מיני עבירות יש עובר עבירה להנאות את עצמו כמשפט מים גנובים ימתקו (משלי ט', י"ז) ויש עובר להכעיס וכוונתו למרוד ולמעול מעל בה', וההבדל בין שניהם כי אותו שהוא חוטא למלאות תאותו לא יבחור לעשות רק הדבר שיתענג בו וימלא תאותו, לא כן העובר להכעיס אינו מביט ע"ז כלל¹ וזהו המשך הכתובים מתחלה אמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ר"ל הבתולות, ויקחו להם נשים אשת איש מכל אשר בחרו עם בהמות כמוזכר בחז"ל, גם שאין בזה שום טוב רק רע ומר, כי מה שעשו עשו רק להכעיס, וזהו - וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום היינו לרע להם ואין עושים כ"א להכעיס ולמרוד בי:

footnotes: ¹ יש עובר להנאה ויש להכעיס על דרך שכתבנו בספר שמן המור (ברביעי משני) על מאמר ולא שמעתם אלי נאם ה' למען הכעיסני במעשה ידיכם לרע לכם (ירמיה כ"ה, ז'). גם מאמר הכעיס אפרים תמרורים (הושע י"ב, ט"ו) ר"ל כי אותו שהוא חוטא למלא תאותו יבחור רק בדברים שיתענג בהן, אבל אותו שכוונתו למרות עיני כבודו יתברך משפטו לבקר אחר פעולות נשחתות ולפעמים יהיו עוד לרעתו ולהזיקו, יקיים בעצמו מאמר כי רעתכי אז תעלוזי (ירמיה י"א, ט"ו). כענין שספרו חז"ל (סנהדרין ק"ג, ב') כאותו ששאלו כלום יש לך הנאה כו' והשיב כלום אני עושה אלא להכעיס את בוראי, וזהו לא שמעתם אלי למען הכעיסני והעד ע"ז - לרע לכם כי יעשו גם דברים המזיקים אותם ומפסידם, וזהו הכעיס אפרים תמרורים:

ואם אמנם יקשה בעיניך מי פתי יבחר במה שהוא לרע לו, שים לבך למאמר חז"ל כך הוא דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך כו' עד למחר אומר לו לך עבוד עבודה זרה (שבת ק"ה, ב') על דרך זה ממש מתחלה מסית אותו היצר הרע אל דבר מעורב טוב ורע כמו אכילת דברים האסורים לדבר שקרים וכדומה וירויח מזה, ולבסוף יפתה אותו גם לדברים שלא יגיע לו יתרון מהם ויעשה רק למרות עיני כבודו יתברך כמאמר ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו הנותן גשם יורה ומלקוש כו' עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם (ירמיה ה', כ"ד-כ"ה) פי' כי מתחלה בחרו בחטא מסבת הטוב והרוח המעורב בו ולבסוף ביטל הרע את הטוב ולא נשאר כ"א רע, וזהו וחטאתיכם מנעו הטוב מכם.

והדמיון בזה לאחד שנשא אשה רעה ומנוולת מסבת הון יקר שהיה לה, אשר משפט האיש ההוא ואבד העושר ההוא בענין רע כי האשה הרעה היא תכלה את הכל ולא יהיה נשאר בידו כ"א הקנין הרע, ואם תשאלנו מדוע ולמה לקחת מנוולת כזאת לביתך הלא ישיב ויאמר מפני העושר שהיה בידה, ואם תשאלנו עוד איה איפה עתה העשירות אשר לקחת מידה הלא יענה ויאמר מה תתפלא על מרשעת כמותה כי ברעתה אכלה את הכל:

ומעתה דע כי גם בענין ההתפארות שני מינים יש, גם כי כל מתפאר וגבה לב תועבה היא בעיני ה' עכ"ז תמצא הבדל בין המתפארים, א'. המתפאר שהוא צדיק ובעל מדות טובות ועושה חסד לבריות, אף כי לא יכשר דרכו בעיני ה' עכ"ז הלא מעשיו טובים בעולם כי להמקבל הוא טוב וחסד כי את נפשו יחיה בטובתו של זה, ב'. המתפאר ביכלתו כי לו יד ושם בממשלה וגבורה לעשות חיל ולהפיק זממו אשר יזם לעשות, הנה מלבד אשר רעה בלבבו כמאמר מה תתהלל ברעה הגבור (תהילים נ"ב, ג') עוד זאת לו כי הוא מריע לבריות להראות גבורתו ותפארת רום עיניו כי תקיף הוא, כמאמר בגאות רשע ידלק עני (תהילים י', ב') לא כן גאות הצדקה שהיא פועלת על כל פנים ואם אין חפץ לה' בגאותו אבל במעשיו הוא חפץ, וזהו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ, ויבוא להתדמות אל מדותי ולהדבק בהם כמאמר מה הוא רחום כו' וזהו כי באלה חפצתי רצה לומר מעשיו והנהגותיו המה טובים בעולם:

עוד נוכל לומר בזה כי יש ב' מיני התפארות האיש ההמוני מתפאר בעושר וגבורה ושארי מעלות החמריות, אבל הת"ח כשהוא מתפאר לא יתפאר כ"א במדותיו הטובות ובהתמדתו ושקידתו בלמוד התורה, ואם יתן ה' אל הצדיק והת"ח עושר וגבורה ותקיפות אינם נחשבים אצלו למאומה, וכי תשאלך נפשך א"כ למה יזדמנו ת"ח שיש להם אלו המעלות אחר שאין להם חשיבות אצלם, ואם היו המעלות ההם אצל איש המוני הלא היו נחשבים בעיניו לפאר ותפארת, אמנם גם על זה פקח עיניך כי גם אצל הת"ח המה לתפארת והמה משתבחים עם שאר מעלות אמתיות אשר בהם, כמו ר' אלעזר בן חרסום (יומא ל"ח ב') כאשר רצו חז"ל להפליג התמדתו ודביקתו בתורה ספרו גודל עשרו ועל כל גודל העשירות לא שם לבו ולא הביט בו מאומה, וכן אם יהללו את הצדיק שהוא מעביר על מדותיו ואם הוא עשיר יתגלה ויתראה ענותנותו יותר מאם היה עני, וכן שרה אמנו ע"ה היתה יפת תואר, היתה המעלה לבטלה בעיני אברהם, או תמר ליהודה כי ודאי לא היה אברהם ע"ה מתפאר לעולם שיש לו אשה כזאת, כמאמר שקר החן והבל היופי (משלי ל"א, ל'). אבל תורתנו הקדושה מפארת ומזכרת זאת לפאר שבח בעליהן ולהגדיל הצניעות שהיה בהם, זהו שאמר אל יתהלל חכם כו' אל יתהלל הגבור בגבורתו עשיר בעשרו, וכי תשאל ותאמר וכי נתנו המעלות ההן לבטלה אחר אשר לפי דברינו לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב, ע"ז אמר כי אם בזאת יתהלל המתהלל אחרי השכל וידוע אותי, אחר שיהיו המעלות האמתיות אצלך אז יהיו גם מעלות אלו לשבח כי אם המעלות האמתיות יזכרו ויפקדו גם מעלות החמריים לגדל פעולת טובם:

ויתכן עוד בזה כי הנה כל חלקי העולם יוכל האדם להשיג ע"י א' משני פנים, או מהשגת ידיו כמאמר כחי ועוצם ידי עשה לי כו' או בדרך נס נגלה כמאמר ברכת ה' היא תעשיר, וההבדל כי מה שתמצא ידו בכחו ובזרוע עוזו לא ישאר בידו לעולם, לא כן מי שפוסקים לו גדולה מן השמים פוסקים לו ולזרעו עד סוף כל הדורות, עוד הבדל יש ביניהם כי בהשגת האדם מן המעלות בכח ידיו לא ישיג רק המעלה האחת שהיה עמל עליה, לא כן מי שפוסקים לו מעלה מן השמים הנה עם המעלה הזאת תהיינה נמשכות ובאות כל המעלות כי למעלה כלם משרש אחד יצאו, וכמאמר וה' ברך את אברהם בכל (בראשית כ"ד, א'). וזהו אל יתהלל חכם בחכמתו כו' עשיר בעשרו אשר עמל בו וגדלו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, כי אני ה' עושה חסד כו'. ר"ל אם מאת ה' נתנה לו החכמה והגבורה והעושר. ושא נא עיניך וראה כי הדברים האלה נמצאים במדרש שלשה מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן נטל חמדת כל העולם זכה בחכמה זכה בכל זכה בגבורה זכה בכל זכה בעושר זכה בכל אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאות בכח התורה אבל גבורתו ועשרו של בו"ד אינו כלום וכו' וכן ירמיה אומר אל יתהלל חכם בחכמתו כו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי עכ"ל (במדבר רבה פרשה כ"ב, ז') והדברים מתאימים עם מה שאמרנו:

כלל הדברים כי הקב"ה חלק הטובות החמריות לכל העמים אשר תחת השמים אבל בנו חפץ ה' שיהיה כל לבבנו שואף זורח בתורה ובחכמה ויראה, ואם נזכה להשיג מתנת ה' יתברך ע"י התורה אמרו במדרש (שם) בזמן שהם מתנות שמים ובאות בכח התורה זכה בכל, וזהו מאמר המסורה ולקחתם לכם את ארון ברית ה' ועי"ז יהיה נמשך לכם ולקחתם גם את זה מעם פני ותרויחו בזה להשיג שלשתן כאחת, וזהו ולקחתם לכם אגודת אזוב כי שלשה הוא אגודה, אבל אם תאמר בלבבך להשיגם בכחך לרדוף אחריהם ולהתעמל בהם ביד חזקה לאמר והתחזקתם ולקחתם, אמר הקב"ה דואג אני עליכם כי בקל משחית נפשו הוא יעשנה וטמא יטמאנה בכמה ענינים רעים המוכרחים אל השגת חפצי העוה"ז, כמו השקר המרמה והכעס, ואיפת רזון ושבועת שוא ואל תאמין בעצמך לאמר שלא תעשה דבר נגד רצונו יתברך כי אפשר בתחלה תמשול בתאותך ולא תקח רק מן המותר לך, וזהו ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר אבל אח"כ בהגיעך אל ההבל ותהיה נאחז בסבך העסקים ולקחתם מן החרם, והענין נכבד: