Ohel Ya'akov on Torah, Shemot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויאמר משה אל ה' בי אדוני לא איש דברים אנכי גם מתמול כו', כי כבד פה וכבד לשון אנכי (ד', י').
יש להתעורר בנתינת טעם הזה שאמר כי כבד פה כו', שלכאורה עניינו אחד עם מה שאמר לא איש דברים אנכי ויקשה הכפל. והנראה שבא משה להתנצל על עצמו לאמר הן אמת כי הוא גם הוא לא היה מסופק אם יכולת ביד ה' לעשות עמו נסים ולתת לו פה ולשון, אבל עם כל זה אמר לא איש דברים אנכי. כי הנה אם יבקש אחד את פני עני ודל ההולך למקום ידוע ששם מצוי סחורות הרבה ויאמר לו אשאל ממך בהיותך שם קנה לי סחורה פלונית והיא סחורה יקרה למאד. הנה אל העני ההוא שני סבות המעכבים אותו מעשות זאת אחד שאין לו מעות לתת מחירה אף אם זה יחזיר לו המעות בשובו מדרכו, השני גם אם יתן לו מעות מיד עם כל זה יש לו התנצלות לאמר שהוא אינו מבין על הסחורה ההיא כי מעולם לא קנה אותה לעצמו. הוא הדבר במשה שאמר לפני ה' לאמר אף אם יעשה אותו כבריה חדשה בפה ולשון חדים וקלים עם כל זה הלא השליח בדבר הזה צריך שיהיה לו בפיו דברי חן ומליצות צחות להנעים דבריו אל הנוכחי דבר דבר על אופניו והוא לא הורגל מעולם לדבר עם אנשים, מסבת היותו כבד פה, ועל כן אינו איש דברים ובלתי ראוי לשליחות ההוא. וזהו שאמר בי ה' לא איש דברים אנכי ר"ל להטעים דברי אליו והטעם כי כבד פה וכבד לשון אנכי כלומר מאז וכנזכר לעיל: