Ohel Ya'akov on Torah, Shemot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וישב משה אל ה' ויאמר ה' למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה (ה', כ"ב).
הנה רבותינו ז"ל במדרש אמרו כי משה רבינו ע"ה חטא בזה על שהקשה לדבר כאלה. ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע ובידינו לקרב הדבר כפי קט השגתנו בהקדים מאמר המדרש (בפרשתנו) ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע וגו', אמר רב פינחס הכהן בן חמא אמר לפניו שמך הגדול גבור ונורא הוא וכל העולם כלו מתייראים ממנו, ופרעה הרשע שמע שמעך והזיד (פרשה ה', כ"ב). אשר לכאורה לא ידענו תכלית רצונם בזה, אבל נעיר תחילה על מה שדייק הכתוב ואמר ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, שאין מהצורך אליו כלל להזכיר לפני ה' כי בשמו דבר אל פרעה ודי היה לו לומר ומאז באתי אל פרעה הרע כו'.
והקרוב כי הוא ע"ה כיוון בזה לטובת ישראל ורצה בזה להעיר חמתו יתברך על פרעה לעשות בו כליון חרוץ למען שמו להודיע את גבורתו. והוא על פי משל לשני עשירים שהיו בעיר והיו שונאים זה את זה מחמת קנאה, ויהי היום והכה אחד את משרתו של העשיר השני והמשרת ההוא אמר בלבו להחריד את העשיר המכהו בבטחונו בבעליו כי יריב ריבו, ואמר הלא ידעת בי כי אנכי משרת את אדוני הגביר, תדע כי יקח נקמתי ממך, והעשיר בשמעו זאת אמר בלבו מדוע יפחידני הנבל הזה בנקמת אדוניו ויוסף להכותו על אלה מכה רבה הכה ופצוע, ויהי הוא בא לבית אדוניו סר וזעף נעצב על מכתו ולא הגיד דבר, וישאלהו בעליו לאמר מדוע פניך כל כך רעים נגועים ומוכים, אמר לו ולמה זה תשאלני האם בידך להושיעני, ויאמר לו עם כל זה הגד נא לי מי עשה בך המכות והפצעים האלה, אמר לו מי ומי יכני יותר מהעשיר ההוא, אמר לו אפשר כי לא ידע אותך ואת אדוניך, אז ענה המשרת ואמר הלא גם אנכי כן שגיתי וכן דמיתי אשר בהתוודע אליו שם אדוני גור יגור וירף ממני, ועתה הלא כל תודות גמול מכותי אלה לך הם אדוני ובעבורך רבו פצעי חנם, כי אותך זכרתי לפצעי ושמך לחבורתי, כי מדי הזכרתי לו שם אדוני עלה עשן באפו להכות אותי עד דכא, העשיר הזה בשמעו כל זאת נתמלא עברה ותבער כאש חמתו, ויאמר עתה תראה מה אעשה לו ויקף עליו מצודות וחרמים עד כי שלם לו שבעתים על אשר עשה, וכל זאת סבבה חכמת לב המשרת שהציע לפניו כי כל מה שהרבה להכותו, היה מסבת זכרו לפניו שם אדונו, על כן חייב את עצמו לתבוע עלבונו ממנו ולהשיב אל חיקו חרפתו ולא בעבור אהבת המשרת.
כן הדבר וכן הענין בדברי משה ע"ה אל ה' יתברך כי הלא נודע אשר בזמן הגאולה בקשו למעלה זכות ישראל שיהיו ראויים להגאל, וכן כת המקטרגים באו בטענה הללו עובדי עבודה זרה והללו כו' ומי כהחכם רועה הנאמן משה ע"ה ומה נעמה מליצתו לפני ה' שהשיאו בה לדבר אחר ויצת אש החימה והכעס על פרעה הרע הזה, כי הנה הוא יתברך אמר לו בשלחו אותו אל פרעה ואמרת אליו ה' אלהי העברים נקרא עלינו רצה לומר אנחנו משולחים מתקיף ובעל יכולת, והוא הזיד ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי כו', מעתה הלא מהצורך אליו יתברך לעשות בו נקמה למען כבוד שמו, גם אם לא מאהבת ישראל. וזהו ה' למה הרעות לעם הזה כו', ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע כו', כלומר עיקר התעוררותו להגדיל עוני העם ולהכביד עבודתם הוא אך מסבת שדברתי אליו דברי בשמך ואם כן קנא לשמך הגדול.¹ ומה לך לבקש עתה זכות בענין הזה.
footnotes: ¹ וכענין תפלת חזקיה ע"ה הטה ה' אזנך ושמע כו' (ישעיה ל"ז) אשר שלח סנחריב לחרף אלהים חי וישלח ישעיהו כו' כה אמר ה' כו' יען התרגזך אלי כו' עד קנאת ה' צבאות תעשה זאת כלומר גם מבלעדי זכות ישראל יקנא באויביהם למען שמו הגדול:
וזהו דברי המדרש אמר לפניו שמך הגדול גבור ונורא הוא וכל העולם כלו מתייראים ממנו ופרעה הרשע שמע שמעך והזיד, והן על השאלה ההיא נעתר יתברך ויאמר אליו עתה תראה אשר אעשה לפרעה כו', כלומר אקח נקמתי ממנו למען שמי ואין צורך שוב לזכות ישראל, ועל כן נאמר פעמים רבות וידעו מצרים כי אני ה' למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ: