Ohel Ya'akov on Torah, Shemot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים, ויאמר משה אל אלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים (ג', י').
הנה מהראוי להעיר בזה א'. על אות וי"ו ממלת והוצא שהיא משוללת המובן כי הוראתה לחלק המאמר אל הנאמר לו כאלו שתים מבקש יתברך ממנו והיה מהנכון לומר להוציא. וכמו כן בתשובת משה אל ה' מי אנכי כי אלך כו', וכי אוציא כו', הנה התשובה נכפלת במלות שונות.
אמנם הענין יתבאר לנו בטוב טעם בהקדים דברי המדרש לכה ואשלחך אל פרעה וזה לשונו: אמר ר' אלעזר לכה ודאית לומר אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם (פרשה ג', ג'). ולבוא אל כוונת דבריהם נמתיק על פי משל לאחד שבקש מאת הנוסע ללייפציג לקנות בעדו סחורה על זוג בגדים ולשלם מכיסו, והנוסע דחה את עצמו בשתי תשובות אחד כי איננו מבין על מיני משי ורקמה, ב'. כי אין בכחו להכניס כספו בעדו. על זה השיב לו המבקש הנה על הטענה הראשונה שאינך מבין בהסחורה הנה יש עמך שם פלוני המבין ויש לך לסמוך עליו. ועל הטענה השניה תדע כי תיכף בשובך הביתה אשלם לך בלי המשכה.
הוא הדבר בעניננו כי הקב"ה רצה לשלוח אל פרעה להוציא את עמו ממצרים, ואם היה בידם זכות להגאל אין הבדל בהמשולחים מי ומי הם לא יבצר מהם מלבצע מעשה השליחות על אפניו. אבל באמת לא היה ביד העם זכות להגאל כמאמר ואת ערום ועריה (יחזקאל ט"ז, ז') ורצה הקב"ה לזכות אותם עם שלחו בשליחות ההוא אצילי העם גדולי הזכות המה משה ואהרן וכמו שזכרו ז"ל במדרש (שמות רבה) על החודש הזה לכם: הדא הוא דכתיב אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ (זכריה ד', י"ד). אמר ר' לוי מלמד שהיה הקב"ה חוזר ומבקש באיזה דבר לגאול את ישראל ולא היה מוצא עד שמצא זכות של משה ואהרן (פרשה ט"ו, ג'). וזה שדייק יתברך ואמר אל משה לכה ואשלחך כי אם היה אומר לך בלא ה"א יהיה הרצון ההליכה לבדה אבל אמר לכה בה"א (עיין מה שכתב רש"י ז"ל במאמר ולכה לישועתה לנו תהלים פ') להורות כי לו לו תהיה הגאולה ואך בזכותו אם כן לא יצלח שליח זולתו לעסק ההוא. וזהו שאמר המדרש לכה ודאית הה"א שבסוף התיבה לומר אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם כלומר לא אוכל לשלוח שליח אחר לזה.
וזהו ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא כו', הנה שתים שאל יתברך מאתו אחד הליכתו לפרעה בשליחותו, השניה והוצא כלומר הוציאם אתה בזכותך. ועל זה השיב משה בענוותנותו ואמר מי אנכי כי אלך כו', וכי אוציא כו'. כלומר גם ההליכה לבדה אל מלך גדול כפרעה היא בלתי אפשרית אצלי, וכי אוציא וכו', כלומר ומה גם כי תשאל ממני לגאלם בזכותי. וזהו שאמרו במדרש (מובא ברש"י) וכי אוציא באיזה זכות כי מרוב ענוותנותו החזיק עצמו לקטן הזכות ודל המעשים. ועל שניהם השיבו ה' על ראשון ראשון כו', על אמרו מי אנכי - כי אהיה עמך ואין ספק תצליח את דרכך והאות על זה - כי אנכי שלחתיך ומן הסתם בחנתי את מי לשלוח, ועל הטענה השניה על מיעוט זכותו אמר לו - כי בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה, ותיכף יהיה להם זכות עצמם ונצרך זכותך לזמן מועט.
ובזה יובן לנו סדר הכתובים (וארא) הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל כו' הם המדברים אל פרעה כו', הוא משה ואהרן, אשר פעם הקדים אהרן למשה ופעם להיפך, ובדברי רז"ל מלמד ששניהם שקולים זה כזה, אשר עם כל זה עדן אין הדבר מוכרע כל כך. אבל לדברינו יצדק מאד כי הנה דברנו אשר בשליחות הזה רצה הקב"ה שני דברים: אחד ללכת לפרעה ולהתווכח עמו בדברים לטובת ישראל. השני. לתת מזכותם אל הגאולה. והנה בדבר הזכות יש לנו מקום לומר כי גדול ורב חלק זכות משה איש אלהים מזכות אהרן, על כן בא הכתוב ואמר הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו הקדים את אהרן באמרו להם הוציאו את ישראל והיינו בזכותם וכנזכר לעיל. אמנם בדבר השליחות לדבר עם פרעה יש מקום לתת הגדולה לאהרון.¹ כמאמר הוא יהיה לך לפה כו', על כן כתב בזה הם המדברים אל פרעה כו', הוא משה ואהרן ומבין שניהם נשמע שהיה זה שוה לזה בזכות וזה לזה בדבור:
footnotes: ¹ מה משה אמר לא איש דברים אנכי ודברים בגימטריא אהרן ולזה השיבו יתברך אהרן אחיך יהיה נביאך.
עוד יתכן בכוונת דבריהם ז"ל אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם וכלל הענין בזה הוא כי הראשונים ז"ל נתנו טעם על מעלת גאולת מצרים שלכאורה היה עניינה ללא כלום כי עוד היום הננו גולים בתוך העמים, והוא יתברך כמו כן אמר אהיה אשר אהיה. אמנם הטעם בזה כלול בכתוב ולא יכלו להתמהמה כי אם היו במצרים עוד מעט היו משוקעים בטומאת מצרים כנודע וכמאמר (המגיד) אלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים, אשר לכוונה זאת חייב אדם לראות עצמו כאלו הוא יצא ממצרים וזהו אשר גאלנו וגאל את אבותינו. ומעתה כל יקרת גאולת מצרים ומעלתה הוא אשר על ידי נוכל להגאל גאולה שלימה לחרות עולם וזה כלול במאמר אהיה אשר אהיה.
ואם כן צדקו דברי המדרש אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם כי משה רבינו ע"ה הבין שאין תועלת בגאולה זאת כשיהיו עוד גולים אחרים אשר על כן אמר שלח נא ביד תשלח, על זה אמר לו יתברך לכה ודאית כי אם אין אתה גואלם עתה אין אחר גואלם לעתיד, כי לא יזכו עוד לגאולה, ואם כן שלך גדול כשלו. (עוד כתבנו בביאור הכתובים האלה ועתה לכה ואשלחך אל פרעה כו', בחבורנו כוכב מיעקב בהפטרת פרשת יתרו שים עינך עליהם ותמצא נחת):