ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' (ט', ו').

מאמר זה נוכל לבארו על דרך שכתבנו (פרשת וירא) בבאור מאמר רז"ל אמר ר"א בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת ב"ו אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבוא אצלך ואלו בהקב"ה כתיב ויאמר אל נא תעבור מעל עברך (שבת קכ"ז, א').

כי המקובל והמאומת אצלנו מפי קדמונינו ע"ה ובראשם הרב המורה ז"ל כי הוא יתברך נעלה ומרומם מכל השינוים והתנועות והעתק מקום. וגם כי מצאנו ראינו בספורי הכתובים וירא אליו ה', ויבוא ה', אין הכוונה שהקב"ה נעתק וסר ממקומו ובא להתראות אל מקום ומצב מי שנתראה אליו אבל כל התקרבותו יתברך והתגלותו אל האדם תלוי אך בהתקרבות האדם אליו יתברך כמאמר אני לדודי ועלי תשוקתו (שיר ז', י"א) כלומר תשוקתו יתברך אלינו הוא דבר התלוי בידינו. ולכן בדבר התקרבות אדם לאדם אין הקטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבוא אצלך, כי תסוב שאלתו על פעולת זולתו היינו שלא ימיש ממקומו ושיעמוד על עמדו עד אשר יבוא אצלו, ובדברים כאלה הוא פוגע בכבודו. ואלו בהקב"ה כתיב אל נא תעבור מעל עבדך יען כי כל שאלתו תסוב על השואל והמבקש עצמו לאמר שיהיה הוא יתברך בעזרו שלא יהיה נעתק ונעזב מדבקותו בו יתברך ע"י עסקיו עם האורחים שבאו לביתו.

וזהו מה שספרו ז"ל טורנוסרופוס הרשע שאל את ר' עקיבא מה יום מיומים אמר ליה ומה גבר מן גובריא (בראשית רבה י"א). ר"ל כי הוא התפלא איך יתכן בו יתברך שישנה לעצמו זמן מן הזמנים הלא לפניו יתברך לא יצוייר שום שינוי ותמורה ע"ז השיב לו כי באמת אין השינוי רק מאתנו בתוספת עבודה וקדושה אשר אנחנו מקדשים אותנו למטה (עיין קול יעקב שה"ש על מאמר מים רבים לא יוכלו לכבות כו') וכן ג"כ הענין בשינוי מקום אשר הוא יתברך ישכון כבוד במקום מן המקומות ההכרח לומר כי מקום זה מסוגל יותר אל השראת קדושה להעיר ולעורר את העובד עד אשר יזכה לראות כבוד השכינה. וזהו מאמר רז"ל כי אם אל המקום כו' לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ואתה מוצא (בילקוט ראה), ר"ל ע"י העבודה אשר תעבוד במקום הזה המסוגל לעבודה תזכה למצוא אם תדרשנו ימצא לך. וזהו ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו, ואז - וירא אליכם כבוד ה', היינו כי המקום מסוגל לעבודה ובעבורה תזכו שיתגלה לעיניכם אשר לא ראיתם תחלה, כי בזה תפקחנה עיניכם לראות כבוד ה':