Ohel Ya'akov on Torah, Shoftim

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

תמים תהיה עם ה' אלהיך (י"ח, י"ג) ילקוט: כשתהיה תמים תהיה עם אלהיך.

ונקדים מאמר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו (ישעיה נ"ה, ו') ובמדרש: ר' יצחק ור"י בן חנינא, ר"י אמר כאדם שהוא מדבק ב' נסרים זה לזה ריב"ח אמר כאדם שהוא מדבק שני כרעי המטה (ויקרא רבה ג').

באור זה כי יש ב' מיני דבקות, א'. מה שמדבקים ומחברים דבר שוה בדבר שוה, ב'. דבר עקום בדבר עקום, והנ"מ כי הבא לדבק דבר עקום בדבר עקום מהצורך אליו לתת שבעה עינים להתבונן בכל פעם על העקמימות שבשניהם איך יתדבקו זה בזה עד שיהיה שוה, אבל כאשר שניהם שוים אין מהצורך אל רוב התבוננות להשגיח על אחד שיהיה שוה בתכלית, כי גם מבלעדי הדקדוק על נקלה יתחבר ויתדבק אל השני הישר.

הנמשל הקב"ה מזהיר אותנו ובו תדבקון ולדבקה בו ואין מקרא יוצא מידי פשוטו ואם אמנם הקב"ה צדיק וישר הוא עם הישר הולך, אכן הנלוז במעגלותיו כבר נאמר בו ועם עקש תתפתל (תהלים י"ח, כ"ז) וא"כ האדם הרוצה להתדבק אל הקב"ה עליו להיישיר את עצמו, וגם כביכול להיישיר את הקב"ה ולא חלילה ליחד מלאכה ע"ז למעלה, אבל הכוונה שישתדל למטה להשוות את עצמו שלא יכריח את המדה העליונה שיתעקם עמו. וזהו תמים תהיה עם ה' אלהיך ר"ל ראה שתהיה אתה תמים וראה ועשה שיהיה גם הקב"ה תמים, ושלא יטעה האדם לחשוב שהוא צריך לעשות דבר למעלה ח"ו לזה ביארו חז"ל כשתהיה תמים - עם אלהיך, היינו כי זה נכלל במלאכתך אשר תעמול למטה להשוות את עצמך.

וזהו דרשו ה' בהמצאו כי הוא רוצה להתקרב אליך, ומה לך לעשות יעזוב רשע דרכו כו' כלומר שתעזוב אתה את העקמימיות שבך, וזהו וישוב אל ה' וירחמהו כמאמר ואהי תמים עמו (תהלים שם) ולא שעשיתי למעלה מאומה רק בי בעצמי עשיתי, ואשתמרה מעוני וזהו שאמר ר' יצחק כאדם שהוא מדבק ב' נסרים זל"ז אשר שניהם שוים, זהו משל על התמים שהקב"ה מתמם עמו, ור"י בן חנינא אמר כאדם שהוא מדבק שני כרעי המטה אשר מהצורך לעקם הדופן בכדי שיכנס ברגל המטה ושיוכלו להתחבר חלקי המטה ויחדו יהיו תמים, זהו משל על ההולך בעקמימיות ובו נאמר ועם עקש תתפתל ואח"כ הוא מתדבק אל הקב"ה ומקבל העונש באהבה, והבן:

עוד יתכן בזה על דרך אב נתן לבנו מעדנים ומלבושי כבוד ולא אבה שמוע מוסר, וימנע ממנו התענוגים האלה ויכלכלהו לחם צר ומים לחץ ויקח מוסר להשכיל להטיב, ויאמר אליו אביו מדוע לא ישוה דעתך עם רצוני, כי כאשר אני מייסר אותך אני בנחת מלמדך הטוב ואתה הנך בצער, וכאשר אני מעדן אותך אתה בנחת ואני בצער.

כן כאשר הוא יתברך ישפיע לאדם עושר וכבוד האדם הוא תמים ושלם בנחת ושלוה, ועבודת שמים חסרה והוא כביכול בצער, כמאמר וישמן ישורון ויבעט, וכאשר הקב"ה מייסרו ביסורין ודלות אז עבודתו תמימה והוא ככלי נשבר, וע"ז אמר הכתוב הלא טוב לאדם כי תמים תהיה עם ה' אלהיך ביחד ואז לא יחסר ממך העונג וכל צרכיך.

וזהו מאמר יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך (תהלים ל"ג, כ"ב) ר"ל שיהיה חסדך עלינו באותה בחינה כאשר היה בעת שקוינו לישועתך, כי בעת היות האדם בעניו ודלותו והוא מחכה ומייחל לחסדי ה' אז הוא נכנע ויט שכמו לסבול עול התורה והעבודה, וכאשר יתן לו האלהים עושר וכבוד מיד ירים ויסיר את עולו מעל צוארו. וכבר יש מי שכתב זאת בבאור המאמר צרות רבות סבבונו אז קראנוך ה' אלהינו ועובדים עבודתך, וכאשר רחקת ממנו היסורים מיד אנחנו בעונינו:

עוד יתכן בזה על דרך מה שאמרו חז"ל אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו (ברכות ה') וזהו היא מראה מלוטשת גדולה ונפלאה אשר העריך הקב"ה לפנינו, שיוכל האדם לבחון תמיד מעמדו בעיני ה' יתברך היינו שיוכל להשכיל לדעת אם הוא מתנהג כראוי והוא לרצון בעיני ה', והוא בהביטו בהשפעתו המגעת לו מידו יתברך כמאמר אני לדודי ודודי לי (שיר השירים ו', ג'), וכאשר יראה כי נגרע חקו יש לו לדעת כי אינו לרצון לפני ה'. אבל כל זאת אם השפעתו רק מאת ה' מבלי ממוצע אחר וסבות אחרות, אבל אם הוא עוסק בסבות הממשיכים לו שפעתו בהכרח כמו שהיה בדורות הקודמים שהיו הרבה אשר עסקו בעבודת הוברי שמים ועשו לזה טלסמאות באופנים ידועים (כמו שנזכר בספר המורה) ועסקו בעניני מעונן ומנחש ומכשף, או שמייחד לעצמו סבה לפרנסתו לגנוב ולחמוס ולעשוק, אז כבר נעדר ממנו המבחן הזה כי באמת הוא חוטא ופושע נבזה בעיני אלהים נמאס, והמזל מטיב לו או בהיפך, וזהו תמים תהיה מכל העסקים הנ"ל ותהיה רק עם אלהיך, וזהו מאמר הילקוט כשתהיה תמים תהיה עם אלהיך כלומר אז תהיה כאלו אתה עומד לפני האלהים ומביט ומבחין אם אתה לרצון לפניו הירצך או הישא פניך ואם לא, כמאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. [אז -] כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל (במדבר כ"ג, כג) ר"ל אז תבחון היטב את דרכך כאלו אתה עומד לפניו.

וזהו שהמשיך הכתוב ואמר תמים תהיה עם ה' אלהיך כי אותם אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך, ר"ל כי המה בעבור כי כל שפעתם ע"י מעוננים וקוסמים לכן בהשיג אותם רעה מוכרחים הם לשאול את המעונן והמנחש, לא כן השפעה שלך כי מאת ה' היא. ומדי דברו בזה הוא כמבשר לנו צדקות ועוז מה שנרויח מזה. הא'. מה שאמרנו בבאור תמים תהיה כו' כי יש לפני האדם ב' שומרים המזכירים אותנו לעמוד על משמרת העבודה שעליו, א' מה שאמרנו לבחון בהנהגת שפעתו ומחיתו אשר בהעוותם וקלקולם יש לו לדעת שהוא מקולקל ובשלומם ידע כי נתקיים בו מאמר ואתה שלום וביתך שלום (שמואל א' כ"ה, ו'), ועוד שנית נביא מקרבך מאחיך כמוני היום יקים לך ה' אלהיך אליו תשמעון והוא יגיד לכם ויורה אתכם לשוב בדרך הזה הטוב לפני האלהים: