Ohel Ya'akov on Torah, Tetzaveh
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובמדרש: הדא הוא דכתיב סביב רשעים יתהלכון (תהלים י"ב, ט') סביב לצדיקים הרשעים מהלכים דכתיב כו', הא כיצד בשעה שהרשעים עולין מתוך גיהנם ורואים את הצדיקים יושבים בשלוה בתוך גן עדן נפשם מתמענת עליהם כו', אימתי כרום זלות לכשירומם הקב"ה מצות בזויות בעולם מה לך יוצא ליסקל על שמלתי את בני מה לך יוצא לישרף על ששמרתי את השבת מה לך כו', על שעשיתי רצון אבי שבשמים הה"ד ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הוכיתי בית מאהבי (זכריה י"ג, ו') מכות האלה גרמו לי להאהב לאבי שבשמים (ויקרא רבה פרשה ל"ב, א').
ולכאורה הדברים חסרים באור.
אמנם על פי דברינו יתבארו על נכון כי הנה זה ידוע שאנחנו מחוייבים להכביד עלינו עול העבודה הקדושה ולעבדו מחמת גודל היראה והרעדה בלב טהור ורוח נכון, ולכן אם אנחנו מקילין העול מעלינו ותהי יראתנו כמצות אנשים מלומדה, הקב"ה מגרה בנו הרשעים המתנכלים להפריע אותנו ממצות התורה על ידי גזירות קשות אשר ימול את בניו יסקל, ואשר ישמור את השבת ישרף, וכדומה מן הגזירות, ובזאת הם פועלים כי תכבד העבודה על העובדים כל כך עד אשר גם הקלות יהיו אצליהם כחמורות.
ממש כמלך שהיה לו שר המשקים והיה עומד לפניו בלא כבוד ומורא כמו שראוי להעומדים לפני המלך, מה עשה המלך גזר עליו שלא יאכל שלשת ימים, ברביעי צוה עליו שיבוא לפניו וכוס המלך בידו להשקותו כפעם בפעם, וישאלו אותו על עילת הדבר ויאמר להם הלא ידעתם כי מלאכתו אצלי קטנה וקלה ומשכורותו רב מאד, כמשפט להמשרתים את פני המלך שראויים לשכר גדול, אך בעבור הפלגת האימה אשר עליהם כאשר ישרתוהו שזה עולה על הכל, כי חמת מלך מלאכי מות, ולכן האיש הזה שלבו גס בו לא יחוג ולא ינוע ממורא המלך, אם כן אפוא מאין יהיה ראוי לקבל שכרו, על כן אמרתי שיבוא לפני רעב ועיף וישמשני, ואז באין ספק תרפינה ידו ויעמוד מרעיד והעבודה תכבד עליו ועל ידי זה יהיה ראוי להשיג שכרו.
כן הדבר בהעובדים למלך הקדוש יתברך שמו אשר כל שלמות ויקרת העבודה הוא שתהיה מכח גדול ויראה חזקה כענין שהפליג המשורר ע"ה בבית אלהים נהלך ברגש (תהילים נ"ה, ט"ו) ועל כן המתרפים בעבודתם ועוסקים בה מבלי לאות ועמל במה איפוא יתרצו פני האדון ה' הגדול והנורא,¹ ומי כבוראנו יתברך השוקד לזכות שרידי בניו בכדי שיהיו ראויים לקבל גמול מעשיהם הוא נותן שבט מושלים ביד הרשעים, ובמה שהם גוזרים עלינו גזירות כדי להשבית חלילה התורה והמצות ואנחנו סובלים גזירותיהם בכל היכולת ואין נגרע מעבודתנו דבר, הנה בזאת הם עושים אתנו ופועלים עמנו שנהיה ראויים לקבל השכר הגדול והצפון לצדיקים. ולכן מוליכים הרשעים סביב לצדיקים לאמר ראו כמה גרמתם אל הצדיקים להרבות במשכורתם יתר מאד. וזהו צחות לשונם ז"ל סביב לצדיקים הרשעים מהלכים כיצד בשעה שהרשעים עולין מתוך גיהנם ורואים את הצדיקים יושבים בשלוה בגן עדן נפשם מתמענת (לשון עינוי) עליהם. יען כי הם חושבים בנפשם מה זאת עשינו כי הכבדנו עליהם עול המצות ולגרום להם שכך גדול כזה (כי לולא כן מה שייכות להם להצטער על השכר הגדול אשר להצדיקים).
footnotes: ¹ וכי תשאלך נפשך כי אם כן איפוא גם השרידים בעם והחסידים השלימים אשר את אלהיהם הם עובדים מחמת ערבות ומתיקות ולא מפאת ההכרח לבלתי סור ממצות ה' יתברך כי אם מאוות נפשם ומחפץ לבבם הטהור מצד גודל התענוג והמתיקות שבהם כענין שזכר הכתוב באצילי בני ישראל ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו, אם כן במה ראויים הם לקבלת השכר. אבל דע לך שזהו מצד הנסיון היינו שמכריחין עצמן לעשות כל מעשיהם לא מצד ערבות המצות כי אם מצד עבודה והכרח אף שהמצות מוטעמים אליהם בטעם טוב וערב. וכענין שהתפאר על עצמו משיח ה' הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים (תהילים י"ט, י"א) רוצה לומר שנפשו מטוהרה כל כך עד שבא אל ההרגשה האמתית וכבר החליט שאיננו טועם מתיקות בעולם כמתיקות התורה, ואחר כל זאת גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב. כלומר גם כי ערבו ונעמו עלי כל כך עם כל זאת אנכי זהיר בעצמי שלא לעשותם לתוחלת רב טוב הצפון הכרוך בעקבם והבא לרגליהם, וזהו בשמרם (וכענין שאמרו השמר פן כו') עקב רב רוצה לומר לא עשיתים בעבור הכוונה הזאת כי היה בדרכיו משכיל לעשות כל המצוה מפאת היראה את שמו ואת גדלו יתברך כי אלוהים קדושים הוא.
וזהו אימתי כרום זלות לכשירומם הקב"ה מצות בזויות בעולם מה לך יוצא ליסקל על שמלתי את בני כו', הה"ד כו' אשר הוכיתי בית מאהבי מכות האלה גרמו לי להאהב לאבי שבשמים כלומר אשר בלעדם לא הייתי כדאי במעשי שאהיה אהוב אצל הקב"ה וכנזכר לעיל:
ומה נעמו לי בזה דברי רבותינו ז"ל (בילקוט עובדיה א') לעתיד כשהקב"ה דן את עשו הרשע מה עשו עושה מתעטף בטליתו ובא ויושב אצל יעקב, ויעקב אומר אחי לא תהא כיוצא בי שנאמר אהי דבריך מות, גזירות שהיית גוזר עלי אילו הייתי עושה נתחייבתי מיתה בידי שמים ואי לא אתה הורג אותי, אשר לכאורה יפלא מאד הכי בזה ינוס לעזרה במה שיבוא וישב אצל יעקב ומה דעתו להנצל, אמנם לדברינו יצדק מאד כי עשו יבוא אצל יעקב לקבל שכרו על רב טוב הצפון שבא לו מסבתו אשר לולא גזירותיו והכבדת עולו אין אנחנו ראויים כלל לשכר גדול כזה וכן מעשינו לא היו רצויים כל כך בהעדר המורא הגדול והאהבה הנפלאה והכוונה הטהורה המחוייבת בעשיית המצות, וזהו מה עשו עושה מתעטף בטליתו כו', ויושב אצל יעקב, ועל זה יאמר לו יעקב אחי לא תהא כיוצא בי כו', והבן: