Ohel Ya'akov on Torah, V'Zot HaBerachah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויאמר ה' מסיני בא וכו' מימינו אש דת למו (ל"ג, ב').
ילקוט: כשהיה הדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא יצא מימינו של הקב"ה לשמאלן של ישראל וחוזר ובא דרך ימינו של ישראל לשמאלו של הקב"ה (רמז תתקנא).
וראוי להתבונן בדברים האלה כראוי להבין דברי חכמים וחידותם.
והנראה בעיני בכוונת המאמר הנפלא הזה עם הידוע והמקובל אצלנו כי התורה והעבודה אשר בידינו מפי ה' ביד משה אין הכוונה העליונה לצרכו יתברך ח"ו אל עבודתנו כי כבר ידענו מאמר אם צדקת מה תתן לו כו' (איוב ל"ה, ז') רק עיקר כוונתו יתברך לעשות עמנו חסד להחיות רוח שפלים, כמאמר וחיי עולם נטע בתוכנו וכמאמר ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלוקינו לטוב לנו כל הימים כו' (דברים ו', כ"ד) וכמאמר (אלה המצות) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם (ויקרא י"ח, ה'). וכי תאמר א"כ למה חייב אותנו שתהיה העבודה רק לשמו יתברך לא למעננו, וכמאמר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס כו' (אבות א', ג') הלא יותר טוב לכוון אל דבר אמת לטוב לנו כל הימים. אבל דע כי באמת הוא חק התורה והעבודה שלא תתן פריה בלתי אם היא מחוברת בשורש העליון, כי התורה הקדושה היא סבה ושורש אל כל הטוב והאושר בשני העולמים ובהיות חבורם בהתורה אז הם מחוברים אל המשפיע העליון ב"ה על ידי השתלשלות התורה, וכאשר הם נעתקים מן השורש ונפרדים מן התורה שהיא המחברת הראשונה אל העליון ב"ה פרידתן היא מיתתן. כי התורה כאשר בני אדם מקיימים אותה בכוונה על שאמר ונעשה רצונו, הנה תוקף המצוה אצלנו מכח המצוה העליון ב"ה א"כ המצוה מחוברת אל המצוה אותה, והלומד והמקיים מחובר אל המצוה ע"י עשותו אותה ואל הקב"ה ע"י כוונתו, היינו כי כל עיקר עשותו המצוה רק בעבור כי הוא יתברך צוה עליה, ומאהבתו את בוראו יתעורר לעשות רצונו ובזה אנחנו מחוברים ודבוקים בהקב"ה ע"י הממוצע והיא התורה והעבודה היינו המצוה והמצוה, ובזה נשלם הקשר האלהי והחבור המעולה אשר לישראל אל אביהם שבשמים וכמו שהארכנו בזה בספר המדות (סוף שער עבודת אלהים) ממש כמשפט אילן שאינו מוציא פירות בלתי אם הוא מחובר, והחבור הוא במחשבה כי נחשוב בכל מעשה לשמו יתברך.
וזהו עומק דבריהם ז"ל במאמר שלפנינו כשהיה הדבור יוצא מפי הקב"ה יצא מימינו של הקב"ה לשמאלן של ישראל, מאמר ימין יסוב על העיקר כמאמר אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד (משלי ג', ט"ז) כי עיקר פעולתה אורך ימים, ועושר וכבוד רק בשמאלה כענין השמאל שהיא רק לעזר אל הימין, והנה ימינו של הקב"ה היינו עיקר הכוונה האלהית לטובת ישראל והצלחתם, והכוונה הזאת הלא אצלנו היא מתוארת שמאל לא ימין, כי אנחנו מוזהרים ע"ז שלא תהיה עבודתנו למעננו לטוב לנו וזהו יצא מימינו של הקב"ה לטובת ישראל, וזהו לשמאלן של ישראל וחוזר ובא דרך ימינו של ישראל לשמאלו של הקב"ה, כי ישראל כוונתם בהיפך עיקר העבודה אצלנו רק לכבודו יתברך כי אם למעננו נעשה מה שנעשה איה איפוא יסוב ע"ז תואר עבודה הלא נהיה כאותו שעובד את עצמו לא את רבו. וזהו וחוזר ובא דרך ימינו של ישראל לשמאלו של הקב"ה כי ימין אשר אצלנו למעלה היא שמאל, כי המחשבה העליונה אין ענינה כן רק עיקרה הוא להיטיב אל בית ישראל. והבן: