Ohel Ya'akov on Torah, V'Zot HaBerachah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובסמוך: יצאתה בת קול ואמרה לו אל תתירא אני בעצמי מטפל בך ובקבורתך כו' אמר הקב"ה לנשמתו של משה נשמה צאי אל תאחרי ואני מעלה אותך לשמי שמים עליונים ואני מושיבך תחת כסא כבודי כו' אמרה לפניו רבש"ע מאצל שכינתך ממרום ירדו שני מלאכים עוזה ועזאל וחמדו בנות ארצות והשחיתו דרכם על הארץ אבל בן עמרם מיום שנגלית עליו בסנה לא בא אל אשתו בבקשה ממך תניחני בגופו של משה באותה שעה נשקו הקב"ה ונטל נשמתו בנשיקת פה (פרשה י"א, י').
באור הדברים כי הקב"ה בא לנחם את נשמתו של משה לאמר כי יתן לה מנוחה היותר טובה בשמי שמים העליונים ואני מושיבך תחת כסא הכבוד, והשיבה ואמרה הלא גופו של משה יותר נכבד ויותר ערב לי, כי הלא מאצל שכינתך ממרום ירדו שני מלאכים והשחיתו דרכם על הארץ, וזה משה האיש נולד על הארץ ועכ"ז ראה נא קדושתו ופרישותו כי מיום שנגלית עליו בסנה לא בא אל אשתו ולכן בבקשה ממך תניחני בגופו של משה באותה שעה נשקו הקב"ה ונטל נשמתו בנשיקת פה. לאמר אם להיות במעוני שחקים עוד לא ערב לך אבל להתדבק החלק עם הכל ודאי יערב לך.
וזהו נטל נשמתו בנשיקת פה על דרך שאמרו ז"ל כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משלי ב', ו'). למה הדבר דומה לאחד שבא בנו מבית הספר מצא מאכלים לפני אביו, נטל אביו חתיכה אחת ונתן לו, מה עשה בנו אמר לאביו איני מבקש אלא מזה שבתוך פיך הוי מפיו דעת ותבונה (שמות רבה מ"א), וזהו נשקו הקב"ה ונטל נשמתו בנשיקת פה ואין עוד ערבות יותר מזה: