Ohel Ya'akov on Torah, Vaera
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם לך אל פרעה כו', והנה לא שמעת עד כה, כה אמר ה' (ז', י"ד)
הנה לעמוד על כוונת מאמר כה נזכיר דבריהם ז"ל (בילקוט מטות): זה הדבר אשר צוה ה' מגיד שכשם שנתנבא משה בכה כך נתנבאו הנביאים בכה מוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר. והנראה לדעתי בהבדל הדברים כי מאמר כה יונח על איכות הדבר ופעולתו בתכלית וגדר שימוש מאמר ההוא כאשר ירצה אחד דבר מזולתו, והוא איש הבלתי מוכרח לסור אל משמעתו ולעשות כל מה שיאבה ממנו, משפטו כי ישאל תחלה איכות הדבר ותכלית עניינו ופעולתו, וזה יאמר לו כה וכה. אמנם מאמר זה הדבר יונח על נושא המאמר בדרך כלל כמו כאשר יצוה המלך על עבדיו לעשות לו איזה דבר אליהם אין מן הראוי לשאול איכות הענין ופעולתו ותכונת רצונו ותכליתו כי גם אם יהיה מה שיהיה מחוייבים הם להזדרז ולהכין עצמם לעשות ככל אשר ירצה מהם.
וזה עצמו הוא ההבדל בין משה ע"ה לשאר הנביאים כי הוא ע"ה להיות מקובל אצל ישראל לציר נאמן העומד בין ה' ובינם כאשר העיד עליו הכתוב בכל ביתי נאמן הוא (במדבר י"ב, ז') בגלל כן בבוא אליהם משה והגיד להם כי בידו חזון מאת ה' לא היו שואלים אותו להגיד להם תחלה איכות הדבר כי קיימו וקבלו עליהם כל אשר יאמר להם יהי מה.¹ וזהו בחינת מאמר זה הדבר שהוא מאמר המקיף הענין בדרך כלל. לא כן שאר הנביאים היה החיוב על העם להתבונן תחלה בענין החזון אשר ביד הנביא אם הוא דבר המשתווה אל דת תורתנו המקובלת מסיני ואם ראו בו דבר זר וענין מתנגד לא קבלוהו, ומשפטו מבואר בתורת משה איש האלהים (דברים י"ח) כי יקום בקרבך נביא כו', ועל כן היה הנביא מוכרח לברר להם דבריו לאמר כה אמר ה' אשר מאמר זה מוסב על איכות הענין המדובר היינו כי הורה לפניהם כי חזיונו הוא ענין משתווה אל דרכי התורה ודו"ק.
footnotes: ¹ כי קימו וקבלו עליהם כל אשר יאמר להם (משה) וכענין שאמר האי צדוקא לרבא (שבת פ"ח) עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו ברישא איבעיא לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו א"ל אנן דסגינן בשלימותא כו'. ר"ל אנו אין לנו לבקש תחלה איכות הדברים ואחר שנשמע אותם נדע אם לעשות או לא כי כך קבלנו עלינו בברית נאמן להכין עצמנו אל כל המעשים שיצוה השם וכמו שמצינו במדרש (ב"ר ל"ט) אמר רב הונא משהא הקב"ה ומתלא עיניהם של צדיקים ואח"כ הוא מגלה להם טעמו של דבר כך אל הארץ אשר אראך על אחד ההרים אשר אומר אליך וקרא אליה את הקריאה אשר אני דובר אליך קום צא אל הבקעה ושם אדבר אתך. ההוראה בזה שאין מהצורך אליו ית' להעיר אוזן הצדיקים להגיד מיד את אשר הוא שואל מהם כי על כל האופנים יכינו את עצמם למלאות דבר ה' ככל אשר יגיד להם אח"כ וזה מ"ש הקב"ה משהא ומתלא כו' ואח"כ הוא מגלה להם כו'. וזהו ג"כ מ"ש (בא) ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה כלומר כן משפט עבודתנו שלא לדעת מהותה עד בא זמן פעולתה (ובזה יתכן מלת נדע שההוראה עתיד כלומר כן משפטנו תמיד) אמנם לא כן האומות כי לא יקבלו שום דבר בלתי אחרי שמעם איכות הדבר אם ישמעו ואם יחדלו והיה הנביא מוכרח לומר להם כה אמר ה' להורותם איכות הדבר (ומה יסובב להם באם לא ישמעו):
הוא הדבר בפרעה כי מתחלה בשלחו יתברך את משה אליו צוה עליו לאמר לו ה' אלהי העברים שלחני אליך, לומר כי בשמוע פרעה כי אדון כל העולם יתברך שלחו אליו הלא יחרד על הדבר לעשות דבר השליחות חיש קל, וכאשר אמר מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי כו', שההוראה מדבריו כי כאשר ידע את ה' ויתברר לו אמתת מציאותו ישמע לקולו הנה על תשובתו זאת צוה יתברך לעשות לפניו מופתים: הפיכת המטה לנחש, והמים לדם, אשר מהם יתברר לו אמתת מציאות ה' יתברך על ידי ראותו השתנות הטבעיים, ומאז היה החיוב כי יספיק לו בשמעו זה הדבר אשר אמר ה' כי יחלץ חושים לקיים דבריו ולא יהיה מהצורך לברר אליו תכונת הדברים ואיכותם (ומה יהיה אם לא ישמע שזהו בחינת מאמר כה אמר ה' כלומר כה יהיה וכה יעשה לך עיין מה שכתוב בהג"ה).
אמנם אחר כי הכביד את לבו גם אחרי ראותו המופתים והשתנות הטבעיים והיה מההכרח שוב להתרות בו וליעד אותו על מכות גדולות ופגעים רעים וקשים הנה מאז גם כי ישמע מצד הכרח המכות על כל זה אין ספק כי לא ישמע עד כה היינו עד אשר יתברר לו תחלה תכונת כל התראה ופעולת כל מכה וכבדת סבלותה וזהו והנה לא שמעת עד כה לכן כה אמר ה' והענין נכון: