Ohel Ya'akov on Torah, Vayechi
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ארור אפם כי אז ועברתם כי קשתה (מ"ט, ז'). מדרש: אפילו בשעה שקללם לא קלל אלא אפם (פרשה צ"ח, ה').
הנה רבים העירו על ענין קללת האף שהוא לכאורה אך דברי הבאי, ואחשוב כי באמת יעקב עליו השלום כוון לקללה נמרצה אבל נצר על דל שפתיו מלהפריט במו פיו הקללה על בניו וישת אל אפם פניו. והוא כי העשיר אם הוא איש חמה ולבו לב רגז וחפצו תמיד להרבות עמל וכעס על בני אדם, הנה אצלו לבו הכעסני מרומים ישכון בהיותו שליט ברוחו לדכא אנשים תחת רגליו ולשפוך עליהם כוס חמתו כאות נפשו. לא כן אביוני האדם אם יהיו כעסנים וזועמים אשר אין לאל ידם להפיק זממם לעשות כרצון אפם וחמתם הנה באלה תהיה החמה והכעס מאורר ומקולל.
וזהו ענין המארה שקלל יעקב אף בניו ואמר ארור אפם כי עז לאשר ידע בם כי המה אנשים מעוכסים וזועמים מאד קלל אפם ועברתם, היינו בל יוכלו לשום לחפץ רצונם מוצא, וביאר ואמר אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל, ובמדרש: שיהיו עניים וסופרים כו' ובזאת יואר עברתם כנזכר לעיל.