Ohel Ya'akov on Torah, Vayera
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויאמר ה' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך (י"ח, ג').
הנה בההשקפה הראשונה יפלא מאד על אברהם עליו השלום (האמנם הוא יתברך מרוב ענותנותו ממציא עצמו לכל קוראיו אבל) איך ערב אל לבו לבקש גדולות כאלה לומר אל נא תעבור כו', ומה גם כי שאלתו הוא ענין מתנגד אל המאומת כי מלא כבוד ה' כל הארץ. ובגמרא: אמר ר' אלעזר מדת בשר ודם אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבוא אצלך, ואלו בהקב"ה כתיב ויאמר אל נא תעבור מעל עבדך (שבת קכ"ז, א'). הנה ההוראה מדבריהם הוא שהם ז"ל רצו למצוא מרפא לשבר קושיתנו, לומר כי בו יתברך יתכן שיבקש אדם ממנו אל נא תעבור, אבל עדנה לא נחה שקטה דעתנו עד כי נבקר על עילת הדבר מה היא מדוע במדת בשר ודם אין קטן יכול לומר לגדול המתן מה שאין כן בו יתברך, הלא דבר הוא.
אבל הבנת הענין הוא עם המקובל והמאומת אצלנו מפי קדמונינו עליהם השלום, ובראשם הרב המורה ז"ל כי הקב"ה נעלה ומרומם מכל השינויים והתנועות והעתק מקום, ובשגם מצינו בסיפורי הכתובים וירא אליו ה', ויבוא ה' כו', אין הרצון בו חלילה שהקב"ה נעתק וסר ממקומו ובא להתראות אל מקום ומצב מי שנראה אליו, אבל כל התקרבותו יתברך והתגלותו אל האדם תלוי אך בהתקרבות האדם אליו כמאמר אני לדודי ודודי לי (שיר השירים ו', ג'). וזהו שאמר אני לדודי ועלי תשוקתו (שם ז', א') כלומר תשוקתו יתברך אלינו הוא דבר התלוי בידינו כי לפי רוב ההכנה שיכין האדם את עצמו להפרד מעניני העולם ולהפשיט מעיל החומריות, ויקבוץ כל מדעו ותבונתו לחזק יראתו ולאמץ אהבתו ויכסוף אליו יתברך, עם עוצם התשוקה ובחמדה נמרצה להדבק בו יתברך, יערה עליו רוח ממרום ויהיו עיניו פקוחות לחזות בנועם אור כבודו יתברך כענין מה שכתוב אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני (משלי ח', י"ז).
אמנם הנה מכבר זכרנו למעלה (פרשת נח) כי כל עבודתנו את ה' אין אתנו בהם זולת הבחירה וההסכמה הטובה למה שחפץ ה' יתברך ממנו, ועל אלהי ישענו להביא רצון לבבנו הטהור אל הפועל כמאמר רבותינו ז"ל הבא לטהר מסייעין אותו (יומא ל"ח). ומה גם בענין נורא ונשגב כזה כי תקצר נפש איש חומריי להגיע אליה, אבל הרואה ללבב במבטו כי האדם הלז צמאה נפשו לאלהים ולבו נכון עמו אזי הוא יתברך עוז ימינו תעוז לו לקרבו אליו.¹ ולגלות עיניו לראות עוזו וכבודו. ולכוונה זו אמר הכתוב וירא אליו ה' יען כי הוא אך מצד עזרתו יתברך שהמציא האדם לזה ועל זה תרגם ואתגליה ליה יקרא דה', רצה לומר הקב"ה גלה עיניו והסיר העורון ממנו לראות ביקרא דה'.
footnotes: ¹ והוא הנרצה במה שאמר דוד המלך עליו השלום דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך (תהלים ס"ג, ט') רצה לומר אחר כי יהיה נפש האדם דבוקה בו יתברך דבקות נמרץ ותוקף התשוקה, אזי הוא יתברך ימלא את ידו וימינו יתמוך בו על מה שאין בכחו עוד לבוא אליו, ועל דרך שאמרו ז"ל אדם מקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה מלמטה מקדשים אותו מלמעלה (יומא ל"ט) שהרצון אחר כי יקנה האדם בהשתדלותו מה שבכחו, יהיה ה' בעזרו על מה שאין בכח אנושי לההשיג עוד:
ובזה נבוא לביאור המאמר הנזכר לעיל כי אברהם עליו השלום עם עוצם דבקותו בו יתברך אתגליה ליה יקריה עם עזר אלהים (כמו שהנחנו) ובתוך כך נזדמנו לו האורחים וצידד להכניסם אל ביתו, וטבוח טבח והכן מה שיאכלו אתו האנשים, והיה ירא על נפשו שלא יפול ממדרגה זו וינתק מאושר דבקותו בו יתברך. על זה בא בשאלה לפניו יתברך ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא כו' כוון בזה (גם כי אחז בלשונו אל נא תעבור הוא על דרך שזכרנו בביאור וירא אליו ה' שהוא מדבר על ההארה הבאה מאתו יתברך אל עיני האדם ומושיעו שיוכל לראות בכבודו יתברך, כן מה שאמר אברהם אל נא תעבור הוא) לבל יסיר עזרתו מאתו ולא ינתק מדבקותו בהיותו מוטרד בהכנסת האורחים.
ומעתה מה נמרצו דבריהם ז"ל שאמרו מדת בשר ודם אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבוא אצלך, מטעם כי בשר ודם תסוב שאלתו על פעולת זולתו, היינו כי האיש הנוכחי יעמוד על עמדו ולא יסור עד בואו אצלו ולכן אין ביד הקטן לומר לגדול המתן כי יהיה פוגע בכבודו. ואלו בהקב"ה כתיב אל נא תעבור מעל עבדך יען כי עצמיית הענין המבוקש מוסב על השואל והמבקש לומר שיהיה הוא יתברך בעזרו לבל יעבור הוא ולא יהיה נפרד מדבקותו בו יתברך. וזהו שהעיד הכתוב בסוף הענין על הפלגת דבקותו בה' ואמר ואברהם עודנו עומד לפני ה', כלומר עסקיו הרבים עם האורחים לא הטרידוהו דבר והיתה נפשו קשורה באלהיו.
ולדברינו יתכן מה שאמרו ז"ל (מדרש במקומו): ואברהם עודנו עומד לפני ה' תיקון סופרים יש כאן אשר לכאורה יפלא להפך ולכתוב דבר מה שהוא היפך האמת. אבל לפי האמור יצדק מאד, והוא כי האמנה מהראוי היה לכנות העמידה אליו יתברך כענין שנאמר וירא אליו ה', ומה גם כפי דברי אברהם שאמר אל נא תעבור, אבל אחרי כי הדברים מוסבים והולכים על האדם המשיג כמו שביארנו, הנה פה יאות יותר להניח הדבר על האמת לבל יהיה נגד כבודו יתברך. והבן.