וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו (כ"ב, י"ג). מדרש: מהו אחר אמר ר' יודן אחר כל המעשים ישראל נאחזים בעבירות וכו' אחר כל הדורות ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכים בצרות וסופן ליגאל בקרנו של איל (פרשה נ"ו, ט').

וכדי להבין תכלית כוונתם ז"ל במה שאמרו נאחזים בעבירות כו' נקדים לבאר דברי המשורר עליו השלום אשמעה מה ידבר האל ה', כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו (תהלים פ"ה, ט') עד גמירא. דע כי האדם הוא מורכב מגוף ונפש והבורא יתברך מאז חברם יחד ראה והכין להם מזון ומחיה, הנאות לכל אחד לפי תכונתו, הגוף יהיה ניזון מאכילה ושתיה וכמוהם, והנפש מלחם אבירים תאכל, מזון הרוחני והוא: התורה, והמצוה ומעשים טובים כנודע. ולמען הרגיע אותם ולא תהיינה מורת רוח זה לזה כי מה שיבקש האחד הוא ענין מתנגד אל השני (כי הנפש זה דרכה בקודש לשקוד על התורה והעבודה וקרבת אלהים לה טוב, והגוף יאהב אך ענינים זרים מאכול ושתות ותענוגות בני אדם), היודע פשר דבר, הפליא עצה לשתף עם מזון הגוף ופרנסתו ומחייתו רבים מהמצות כמו קנין בתים ושדות בהם גופי תורה הנודעים, החרישה והזריעה, נעמסים בלא תחרוש בשור וחמור כו', כלאי זרעים, כלאי הכרם וכאלה, הקצירה והבצירה במתנות עניים, תרומה, מעשר, חלה, ובזאת עד כי יתן האדם אוכל לפיהו ימלא ידו בתורה ומצות לרוב, ומעט מן הלחם אשר יאכל הוא בלול ומעורב עם תורה ומצוה וכמליצת המשורר עליו השלום ותורתך בתוך מעי (תהלים מ', ט'). ועל ידי כן הגוף והנפש לקחו ערובתם גם יחד זה באכלו מחלב הארץ וטוב שמנה והנפש מקדושת הלחם והמזון הרוחני.

והיה ענינם ממש על דרך עיר קטנה שהיו בה ב' עשירים קציני עם והיה המחלוקת רב ביניהם ואנשי עירם היו נמשכים מחציתם אל האחד וזולתם אל השני, ועל ידי כן היו מרבים ריב ומדון עד מאד, והיה שם איש אחד חכם ומבין ורצה לעשות שלום ביניהם, ועלה על רוחו לקרב אותם על ידי בן ובת אשר להם כי בשיתחתנו ביניהם בתו יקח לבנו יהיו אהובים ושלמים זה עם זה כרע כאח.

כן הדבר בהאדם אשר עשה אלהים המתואר עיר קטנה (במדרש קהלת) ואליו שני שליטים והם התאוה והשכל וירגנו באהליהם וינצו שניהם, והעושה שלום עצתו אמונה לקרב אותם לאחדים, וערך להם ערך לחם הטוב והנאות לשניהם למען הפיק שלומם וטובתם. וזהו אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו כו' רצה לומר הוא יתברך ידבר שלום אל עמו לבל יריבו הרוח והגויה לנצח, ובל ישובו לכסלה במה שהנפש תמצא ערובתה עם שפעת מזון הגוף ומחיתו. ואמר אך קרוב ליראיו ישעו כו' (עיין קול יעקב קהלת על מאמר הגדלתי מעשי בניתי לי בתים כו') חסד ואמת נפגשו כו' כלומר חסד ה' (המה טובות הגוף) יפגש את אמת ומשפט עמו ועל ידי כן צדק לפניו יהלך כו' כלומר התורה והמצוה המשותפת בצרכי הגוף יהלך לפניו ועל ידי כן הגוף והנפש יחדו ירונו חלקם.

אמנם כל זה היה מלפנים עת ישבנו בארצות החיים על אדמת הקודש איש תחת גפנו ותחת תאנתו חוברו יחדו אל עמק שוה חיות הגוף ומזון הנפשי, יען כי בכל מוצא מזון הגוף ופרנסתו נתקיים חלק רב מהתורה והמצוה כנזכר לעיל והיו הגוף והנפש שלמים ושקטים זה עם זה. מה שאין כן עתה עלינו אומר המקונן ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה (איכה ג', י"ז) כלומר למן היום נשנו אלהים הטובות הראשונות ההיה לנו בארץ ישראל, מאז אין שלום לנפש האדם וריב לה עם הגוף כי מה שיבחר הגוף הוא כמו שער בנפש. וכמו שאמר הנביא ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים (יחזקאל ד', י"ג) כי זה לחמנו מגואל הוא כי בטרם ישיגנו האדם לא יחדל פשע מהאונאה והשגת גבול וכדומה, וכל עמל האדם לפיהו ונפשו עליו תאבל כי עסקיו ועניניו כולם המה לשכים בעיניהם ולצנינים בצדיהם. וזה שאמר הנביא כי ריב לה' עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלוקים בארץ, אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו כו'כרובם כן חטאו לי (הושע ד', א'-ב'-ז') כלו' לפי מרבית עשרם כן תרב חטאתם. וזהו שאמר הלאה חטאת עמי יאכלו כלומר כמו בהיותנו על אדמתנו לא היינו אוכלים לחם עד היינו מקיימים חבילות מצות, כן עתה להיפך אוכל פיהם בלול ומעורב בחטאים, ומן הקשות הוא על האדם לעזוב דרך רע הלזה אם רב אוכל יצא ניר החמס והעול.

והוא ממש על דרך מריש הגזול ששקעו בבנין שהוא קשה להשיבו לבעליו כן החטאים המה כעתה העמודים והמכונות אשר טרפנו ומחיתנו נשען עליהם כל משען לחם כו'. והוא מה שאמר מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי (איוב ו', ז') ירצה כי כמה הרחקות וגדרים גדרה התורה הקדושה להבדל ממעשקות, והונאות, והסגת גבול, ושנאת אחים, וכדומה. והנה עתה בעונותינו הרבים כל מעמד מחיתנו הוא עומד עליהם. וזהו מאנה כו' המה כדוי לחמי כלומר יעריכו לי שלחני וכפירש רש"י ז"ל.

וזהו שרמזו ז"ל במדרש שלפנינו מהו אחר, אחר כל הדורות ישראל נאחזים בעבירות כלומר אברהם עליו השלום נשא עינו ולבו וראה למרחוק הוא הדור האחרון שיהיו עמוסים בכובד החטאים ונטל העונות ובחבלי חטאתם ימשכו ויעלו שבר רעבונם ולא יהיה בידם להשליך נעלם ולנתק מוסרותם. וזהו נאחזים בעבירות כלומר נאחזים ונשענים עליהם, ועל ידי כן ומסתבכים בצרות וסופן ליגאל בקרנו של איל במהרה בימינו אמן.