ויקרא אל משה מדרש: מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם רב חמא בר חנינא אמר אין הקב"ה נגלה על אומות העולם אלא בחצי דבור כמה דתימר ויקר אלהים אל בלעם (במדבר כ"ג, ד') אבל נביאי ישראל בדבור שלם שנאמר ויקרא אל משה וכו' אמר ר' יוסי אין הקב"ה נגלה על אומות העולם אלא בשעה שדרך בני אדם פרושים זה מזה דכתיב בשעפים מחזיונות לילה בנפול תרדמה על אנשים (איוב ד', י"ג) (פרשה א', י"ג).

באור זה, דע כי מציאות הדברים מהם בעצם ומהם במקרה, כמו המים מציאותם בעצם וראשונה בימים ובנהרות, ועצם מציאות האש הוא באבנים ובעצים ביערות שם מציאותם בעצם, ואם תמצאם בהזולת מהמקומות הם שמה אך דרך מקרה.

כן התורה ונועם ההשגה באלהות אצל העם הנבחר הוא בעצם כמאמר: אשרי הגוי אשר ה' אלהיו, העם בחר לנחלה לו (תהלים ל"ג, י"ב) מורה כי עצם תולדותינו להיות משכן לאלהותו ותורתו, ואם המצא תמצא אצל הזולת הוא אך במקרה כמאמר זורו רשעים מרחם (שם נ"ח, ד'). לכן, הזולת אם תראה בו דבר טוב לא תראנו בלתי על דרך מקרה אחר אשר השביע נפשו ממשאלותיו החמריים יזכור גם את הבורא כל טוב העולם, לכן נאמר ויקר אלהים אל בלעם.

לא כן העם הנבחר אשר הדבק בה' תהיה דבקותו עצמיית כאשר בלעם בעצמו הודה ואמר ה' אלהיו עמו וכו' (במדבר כ"ג, כ"א) כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו (שם כ"ד, ט') לכן היתה הקריאה קריאה שלמה וגם ביום, משא"כ בלעם וחבריו נגלה אליהם רק בלילה בשעה שהם נוחים מתאותם.