Ohel Ya'akov on Torah, Vayikra
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובמקום אחר הוסיף המדרש ואמר: לא הניח משה זוית ברקיע שלא נתחבט בה, ומה היה אומר מה פום סבור וסגור ממלל אמר ר' אדא חייא בר אבא משפסק סנגור הי' רוח הקודש מלמדת זכות לכאן ולכאן לישראל אמרה אל תהי עד חנם ברעך ואח"כ אמרה להקב"ה אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו אר"י כבר כתיב והמה כאדם עברו ברית (הושע ו', ז') ברם הכא כי אל אנכי ולא איש (שם י"א).
הנראה בתכלית כוונת דבריהם ז"ל על דרך דמיון, עשיר נתקשר עם בחור מופלג בן טובים והאב התחייב את עצמו להלביש את בנו במלבושי כבוד, ועשה כל מה שהיה ביכלתו והכין לו כמה מלבושים ובגדים קטנים והיה חסר לו רק בגד עליון אחד, ובהזדמן פגעו המחותנים זה את זה בחוץ וברחובות וראה העשיר את פני מחותנו והנם זועפים, שאל אותו ויען ויאמר הלא יקרבו ימי משתה בנינו היקרים להכניסם לחופה ואני עוד לא מצאה ידי לעשות לבני בגד עליון ללכת לחופה. וישמע העשיר את דבריו וינחם אותו וידבר על לבו לאמר מה בכך אם לתת או לחדול אין נ"מ בדבר, וילך לביתו בטוב לב ויהי כאשר קרבו ימי הנשואין אמר אבי החתן אל מחותנו הנה בא העת לסלק הנדן אלף אדומים אשר כתבת בקשרי התנאים בא ונלך אל השליש המרוצה לשנינו להשליש הסך בידו, ויען העשיר ויאמר אין נ"מ אם לתת או לא לתת וישמע אבי החתן את דבריו וימר לו מאד ויאמר אל העשיר ואיך יעלה כזאת על הדעת שאין נ"מ אם לתת אי לא, ויען העשיר ויאמר אליו מדוע אזי בדברי הדברים האלה על לבך היו הדברים מקובלים אצלך ונכנסו באזניך מאד, וילך האיש במר לבו והיה גונח ואומר הה כי בעבור בגד עליון לבד הפסדתי אלף אדומים, ויהי כאשר באו הדברים לפני הב"ד יצא המשפט לא ראי זה כראי זה, באותו שאין לו יכולת לתת אצלו שייך לומר שאין עכוב בדבר אם יתן או לא יתן, משא"כ אתה העשיר שיש בידך לתת ודאי אתה מוכרח לתת.
הנמשל כי כבר מבואר ברז"ל (דברים רבה שם בסמוך) שקד משה איך לזכות את ישראל שאמר לו הקב"ה אשר צויתים אמר לפניו רבש"ע אני נצטויתי הם לא נצטוו לא אמרת אלא אנכי ה' אלהיך, לא אמרת אני ה' אלהיכם, לא אמרת אלא לא יהיה לך אלהים אחרים כו' והקב"ה אמר הניחה לי ואכלם, וגם שהבטחתי אל האבות מה שהבטחתי ואעשה אותך לגוי גדול כל ההבטחות יתקיימו בך כי לא כיוונתי רק אותך לבד ולא כיוונתי עליהם, ומשה היה יכול לטעון וכי כך היתה הכוונה אצלך בעת הבטחתך אל האבות, ולא היה יכול לטעון טענה זאת כי על ידה יהיה נתפס על טענתו הראשונה כלום אמרת לא יהיה לכם אלוהים אחרים שלא היתה הכוונה רק שלא יהיה לי אלהים אחרים, וישאלנו יתברך ג"כ וכי כך היתה כוונתי, לכן לא היה יודע עצה בדבר עד כי נתחבט מרוב צערו בכל זויות הרקיע ואמר הה מה פום סכור ממלל כי מה יוכל לדבר, והיה גונח מאד כי הפסיד ע"י טענתו הראשונה הפסד עצום. כי אם נוכל לומר אשר מאמר לא יהיה לך אלהים אחרים אינו רק למשה נוכל לומר ג"כ שההבטחה אל האבות היה מכוון רק למשה לעשות אותו לגוי גדול וזרעו יירשו א"י.
אז בא רוח הקודש ללמד זכות על ישראל ואמרה להקב"ה אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו, כמו שהם הוציאו עצמם מן הכלל לאמר שלא היו כלולים באזהרת לא יהיה לך אלהים אחרים כן יעשה גם הקב"ה חלילה, להוציאם מכלל ההבטחה שהבטיח לאבותיהם, לאמר כדבריהם שלא היתה הכוונה רק למשה, לא כן. רק ראוי לקיים ולדון אשיב לאיש כפעלו כפי כח הנתבע והמה רק כאדם עברו ברית, אמנם אתה בך נאמר כי אל אנכי ולא איש, והענין יקר ונעים: