ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות, ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם, לבלתי תחטאו.

באור הדברים לדעתי בהקדים מה שכתב בעל עקידה ז"ל (שער מ"ח) בבאור דברי המשורר ע"ה אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה ארץ רעשה כו', זה סיני כו', גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה כו' (תהלים ס"ח, ח'). והכלל מדבריו כי אלהים יתברך אמר אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, ולזה ראה שיהיה המעמד ההוא הנורא על צד החרדה וההשתוממות הנפלא מהזהירות בנקיות וקדושה וההזהר בכבוד ומורא והראות הקולות וברקים רב וענן כבד וקול שופר חזק מאד, ודברות אלהים בלהבות אש אשר אלו הם חרדות נפלאות עשאם אלהים לפוצץ בם לבות האבן ולהמוח שם כל גיד נחושת וברזל, וכדי להכין לב העם הרחוקים ולהקריבם אל שלמותם בפעולות וענינים חדשים אשר לא נבראו בכל הארץ, וזהו שאמר אלהים בצאתך לפני עמך כו', רצה לומר בצאתו לפני עמו במעמד הנכבד והנורא ההוא ובהכין צעדיו שם בארץ ישימון לעשות את הגדולות ואת הנוראות ההם מהרעשת הארץ והטפת השמים הכל היה להכין העם ההוא ולהכשירם אל קבלתם הפועל הנאות להם להצלחתם כמי שמכין הארץ העיפה אשר לא עובד בה זה כמה, והוצרך להשתדלות רב להולידה ולהצמיחה, וזהו גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה, תיאר כל הענינים הללו על שם גשם נדבות הנוטפים על נחלה הנלאה והעיפה.

ומבאר הנמשל חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים כלומר הנפלאות האלה היו להכין בטובתך עם עני להקריבו אליך אלהים, והנה הדור ההוא הרואים הקולות והלפידים נזדעזעו מהענינים הנוראים האלה ולא יכלו שאתם כי נפשם נבהלה עד מאד, ועל כן אמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה, ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות, ועל זה בא משה ע"ה ודבר על לבם אל תיראו. כלומר אל תיראו מאשר אמרתם פן נמות שאין הכוונה שימשך המות על ידי הפעולות האלה כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים. כלומר כל זאת היא אצליכם נס להתנוסס בידיעת והכרת אלהות ולהכין אתכם ולהביאכם אל רום ההצלחה האמתית גבוה מעל גבוה. וזהו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם כו'. והבן: