וירא חותן משה את כל אשר הוא עושה לעם כו'. מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך וכו'. כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו, והודעתי להם את חקי אלהים ואת תורותיו, ויאמר חותן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עושה נבול תבול גם אתה כו'. והזהרת אתהם את החקים ואת התורות, ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע (י"ח, י"ד-כ"א).

ראוי להתבונן בהשתנות הלשון כי משה אמר ליתרו ושפטתי בין איש כו', והודעתי את חקי האלהים כו', ויתרו אמר לו והזהרת אתהם כו', והודעת להם את הדרך ילכו בה כו', וביותר ראוי לשום לב על עיקר התחדשות שחידש יתרו למשה אשר לכאורה אין אנו רואים בזה מאומה מן החכמה, מי לא ידע כי כבד משופט אחד לשפוט עם כבד כזה.

והנראה בהבנת הענין, כי הנה המורים בעם יתחלקו לשני סוגים מהם המשיבים לשואלם דבר על דרך החק אם בענייני איסור והיתר יאמר לו אסור או מותר, וכן בזולת מהשאלות שלא ישיבו עליהם כי אם בדרך חק חייב או פטור, טהור, טמא בלא שום טעם, ויש אשר בבוא אחד לפניו באיזה שאלה ישיב לו התשובה עם כל הטעמים וכל הסברות וילמדהו אותו דין בכל פרטי ענייניו מה שהוא מדאורייתא, ומה הם הגזירות שהוסיפו החכמים, וילמד עמו כסדר הזה עד שיוכל השואל ההוא לדון בעצמו ולהורות על הענין הזה כמו השופט והמורה, וההבדל ביניהם כי אם משיב לו בדרך חק ואינו מבינו טעם הדבר אזי אם יזדמן לפניו ענין זה פעם שני או שלישית עדן לא ידע מעצמו משפט הדבר ויצטרך ללכת בכל פעם אל השופט להגיד לו ככל חקות דבר משפטו, לא כן אם ילמד אל השואל דרכי משפטו וכל טעמיו וסברותיו אז לא יצטרך עוד השואל הזה לשאול שאלה כזאת לעולם, נמצא כי ברוב הימים תתמעטנה השאלות מן השואלים כי בכל פעם יוסיפו לקח כפי התחלקות השאלות, וכי תאמר אם הדבר כן למה לא יבחרו במנהג הישר הזה כל שופטי ארץ, אבל דע לך כי זה תלוי במציאות השאלות בין רב למעט היינו אם יהיה המורה בעיר קטנה ואנשים בה מעט ולא תזדמן שאלה כי אם פעם בשבוע אז יש לו זמן ושהות ללמוד עם השואל מקור הדין על שרשו, לא כן אם הוא בעיר גדולה רבת עם, אשר בכל שעה מזדמנים ובאים כמה שואלים אז אין ביד המורה להשיב כי אם בדרך חק, ואז ילאה השואל לשאול כל דבר ודבר בכל עת שיזדמנו, וכל שכן המשיב יבול מלתת תשובה, ומעתה המשך המאמר כך הוא כי משה רבינו ע"ה אמר כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי כו', רצה לומר כשפוט השופטים המגידים דבר המשפט מבלי שיסביר אל השואל טעם הענין אך יאמר המשפט כך הוא, וזהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו, כלומר אני מודיע אותם התורות אך על דרך החק, וזהו ויאמר חותן משה אליו לא טוב הדבר כו', נבול תבול גם אתה מלהשיב על כל דבר בכל פעם וגם העם הזה ילאו בשאלתם (כי לא היה הזמן מספיק למשה ללמוד טעמי התשובה על כל שאלה אל כל שואל הבא בהיות השואלים שישים רבוא ומורה אחד להם), ולזאת אמר לו יתרו עתה שמע בקולי איעצך כו', והזהרת אתהם כו', כלומר לא תצליח בדרכי ההוראה אם ככה תתנהג להגיד אל העם רק בדרך חק, אבל הנכון לפניך להבין ולהשכיל את כל שואל טעם ויושר המשפט ומזה ידעו להזהר עוד מהיום בהיות דרכי המשפט מובנים אצלם ומקובלים על לבם. וזהו והזהרת אתהם את החקים ואת התורות, והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה כו', וכמו שדרשו בילקוט ואת המעשה זו מעשה הטוב. רצה לומר מפאת שיבינם המורה דרכי וטעמי התורות ידעו מהיום להטיב מעשיהם והנהגותיהם. וביאר לו העילה לזה ואמר ואתה תחזה כו', יראי אלהים כו', שרי אלפים כו', כלומר כי כאשר יהיה לכל עשרה אנשים שופט אחד יספיק להם הזמן להורות לכל שואל ולהבינו טעמי ודרכי המשפט.¹

footnotes: ¹ ומה נמרצו בזה דברי רז"ל (סנהדרין ז') ההוא דהוה קאמר דאזיל מבי דינא ושקלוהו לגלימיה ליזמר זמר וליזול אמר ליה קרא כתיב וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום, אשר לכאורה לא ידענו איככה נרמז זאת במאמר וגם כל העם הזה כו' שאיננו ענין צווי אך דברי עצה. אמנם לדרכנו יתכן כי זה כלל גדול שארית ישראל לא יעשו עולה, והאמנם יזדמן כי יבואו בני אדם לדין ואחד נמצא חייב הוא אך מפאת טעותו כי לפי דעתו והכרעתו נראה לו כי הדין עמו. ומעתה יש עוד הבדל גדול בין ב' סוגי המורים שזכרנו בפנים והוא כי מי שחייבים אותו בדרך חק ואין מודיעים לו טעם הדין וישרו אזי ילך מבית הדיין סר וזעף מתקצף על משפטו, לא כן אם משכילים אותו ומבינים לו טעמי המשפט ודאי ישמח בו שהציל אותו הדיין מחמס וגזל וכדומה מהאיסורים. וזה שיעץ יתרו אם את הדבר הזה תעשה כו' ויכלת עמוד וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום. כלו' עוד זאת תפעול ע"י עצתי כי כל בעל דין יקבל ממך המשפט בטוב לבב. וזהו שהמליצו ז"ל ליזמר זמר וליזול, א"ל קרא כתיב וגם כל העם כו' כלומר הלא כן היה עצת יתרו מה שהסכים ית' על ידו:

והוא הרצון גם כן במאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך (דברים ט"ז, י"ח) וכמו שביארו ז"ל בכל עיר ועיר, בכל פלך ופלך, והתועלת בזה - ושפטו את העם משפט צדק, רצה לומר כי יספיק הזמן להדיינים ללמוד לבעלי הדין הצדק של המשפט היינו הטעם והיושר וכח פנימיית כל דין, מה שאין כן אם ימעטו השופטים וירבו המשפטים עד שלא יוכל השופט להורות כי אם בדרך חק זה חייב זה פטור הנה בזאת לא ילמד המתחייב יושר דבר המשפט כי לא ידע צדקת טעמו, וזהו שהזהיר עוד לא תטה משפט כו', ולא תקח שוחד כו', צדק צדק תרדף (שם), באור הדברים בהקדים מאמר המשורר משפטי ד' אמת צדקו יחדו (תהילים י"ט, ו') גם מאמר הנביא ע"ה ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס (ישעיה כ"ו, ז') דע כי החילוק בין השופט צדק להמטה דין כי הצדיק ישקול הדבר הבא לפניו בפלס ומאזני המשפט והיושר לחייב את החייב ולזכות את הזכאי, והדיין הרע דרכו בהיפך כי מעשה ההזדמנות תשקול את ישרו והיא תכריע את משפטו אם לחייב אם לזכות, כמו אם יזדמן שיהיה הבעל דין אחד מאוהביו יהיה מצדד בזכותו, ואם הוא שונא לו ידון אותו לחוב, וישנה ויחלף בכל פעם דעתו ויושר הכרעתו, נמצא כי אצל דיין כזה יהיה המעגל וההזדמנות מפלס את ישרו, היינו כי היושר אצלו כפי הזמן והמקום וישנהו ויחליפהו בדבר אחד להורות פעם כך ופעם להיפך, לא כן הדיין האמת לא ישתנה ישרו לעולם כי חרפה לא ישא על קרובו.

וזהו ארח לצדיק מישרים כלומר הצדיק יאחז דרכו הישר במשפטיו תמיד בשוה. ואמר הטעם - ישר מעגל צדיק תפלס רצה לומר היושר מפלס המעגל, ולא כדרך הרשעים שהמעגל מפלס היושר ומורה בכל פעם כפי מעגל ההזדמנות. וזהו משפטי ה' אמת, רצה לומר אם יהיה השופט מורה לעם על פי ה' ותורתו יהיו כל משפטיו אמת לעולם היינו בלתי מכחישים זה את זה. וזהו צדקו יחדיו כלומר גם אם תקבץ משפטיו ששפט בכמה שנים ותתבונן בהם יהיו כלם מתאימים ותואמים יחדיו באין פירוד והתנגדות כלל. לא כן המטה דין כי אם תבקר ותחפש במשפטיו במשך זמן מה תמצא דבר אחד פעם חייב ופעם זכאי כי משפטיו תלויים במתת שוחד.

וזהו שהזהיר ואמר לא תטה משפט כו', ולא תקח שוחד ועל ידי זה יהיה המשפט מתמיד בישרו לעולם ויוכל הבעל דין ללמוד דבר מדבר לדעת ההוראה בהזדמנות הב' והג' כי יהיו כלם מתאימים ויצדקו יחדיו. אבל לא כן בהלוקח שוחד כי ממנו אין ללמוד צדקת המשפט וישרו יען היותו סובב בהוראתו כדלת על צירה ומחליף ההוראה בכל פעם מהיפך אל היפך. וזהו לא תטה משפט כו', ואז צדק צדק תרדוף רצה לומר אם תחייב לאחד ילמוד ממנו גם השני שלא לעשות כמעשהו. וזהו שמסמיך גם כן הכתוב שלפנינו והודעת להם את הדרך ילכו בה כו', וכנזכר לעיל. אבל עוד ואתה תחזה מכל העם כו', יראי אלהים כו', שונאי בצע דוקא כי בזולת זה עדן אין תועלת במרבית השופטים והבן. (ועוד ביאור על זה תמצא בפרשת משפטים):