Ohel Ya'akov on Torah, Achrei Mot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובדברי חז"ל: דרש ר' אליעזר בן עזריה כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו אר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים כו' (יומא פ"ה, ב').¹
footnotes: ¹ ובמדרש (בראשית רבה כ"ב) ויצא קין מלפני ה' יצא שמח פגע בו אדה"ר אמר לו מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע, מיד עמד אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת. באור זה, דע כי הרי"ף ז"ל בע"י כתב בביאור ההבדל אשר בין ראב"ע ובין ר"ע שהוסיף ואמר אשריכם ישראל כו' כי ראב"ע דרש מאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' בתנאי - אם תטהרו אתם מעבירות שבין אדם לחבירו כי אין יוה"כ מכפר רק עבירות שבין אדם למקום, ועבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר, וא"כ העבירות אשר בין אדם לחבירו מעכבים הכפרה גם על עבירות שבין אדם למקום כי הכתוב אומר כי ביום הזה יכפר כו' לפני ה' בתנאי אם תטהרו אתם מעבירות שבין אדם לחבירו כי אין כפרה במקצת, ובא ר' עקיבא ואמר אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים כלומר הלא אב רחום הוא ובחסדו הגדול הוא מכפר גם במקצת ומועיל יום הכפורים לכפר על כל פנים העבירות אשר בין אדם למקום. ומעתה קרוב לומר אשר אדה"ר היה חושב כדעת ראב"ע כי חטא אדה"ר היה כולל ב' הסוגים א'. בין אדם למקום כי עבר על מאמר האזהרה ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו ב'. בין אדם לחבירו כי גרם מיתה לעצמו ואל כל הדורות ואיך אפשר בידו לפייס את כל הדורות וא"כ החטא אשר בינו לחבירו שאי אפשר לתקנו ולהשיג כפרה עליו מעכב התיקון עליו גם על חלק בין אדם למקום כי אין כפרה במקצת ומה יש בידו לעשות. אמנם כאשר פגע אדה"ר בקין אשר קין גם הוא היה לו מקרה כזאת בצלמה ודמותה א'. כי עבר בינו למקום כי שפיכות דמים גם הוא מן השש מצות שנצטוה עליהם אדה"ר ב'. בין אדם לחבירו כי שפך דם אחיו ודם זרעותיו, וראה אדה"ר את קין כי יצא שמח ושאל אותו מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי, ר"ל כי נעשה לו חסד על דרך פשרה לכפר לו החלק אשר בין אדם למקום גם שאין אפשר בידו להשיג כפרה על חלק שבין אדם לחבירו, אמר אדה"ר כך גדול כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע, כי הוא היה חושב כדעת ראב"ע שאין כפרה במקצת וקין אמר לו עשיתי תשובה והיה פשרה בדינו כי לא נעשה משפטו עד מהרה אבל תלו לו עד שבעה דורות, וכאשר שמע אדה"ר את דבריו מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת, ר"ל קבל עליו מיד קדושת יום השבת כי אחר קבלת שבת יצא עכ"פ מגזירת מאמר כי ביום אכלך ממנו כו' כי אחר קבלת שבת כבר עבר יום הששי ונכנס לשביעי והבן:
וראוי להתבונן במעלת הידיעה הזאת מי הוא המטהר את ישראל, ולהבין זאת נקדים מאמר הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו (ישעיה ל"ג, א'). דע כי זה כלל גדול לחולה הדורש רפואה מאת הרופא הוא צריך לסבול מרירות הרפואות ולפעמים יצטרך הרופא לחתוך ממנו אברים הנפסדים והנשחתים עצם מעצמיו או בשר מבשרו והוא מוכרח לסבול, כמאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב', ד'). ועכ"ז יש נפקותא גדולה אם הרופא הוא איש חלוש וחלאים שולטים בו לפעמים, והוא עוסק ברפואות, כל שכן אם חתכו לו פעם אבר מאבריו, אם כן אם יעשה הוא כדברים האלה אל החולה הבא לפניו והיה בשמעו את החולה מזדעזע תחת ידו מסבת גודל הכאב, גם הרופא מכיר ומבחין שברון לב הגונח והצועק וזוכר את המכאוב אשר היה לו כאשר היה הוא תחת יד הרופא, ובהעלותו על לבו גודל המכאוב אז הוא מאמין להחולה וחומל עליו להתנהג עמו לאט לאט. לא כן אם הרופא הוא איש בריא וחזק אשר לא חלה מעולם על שום אבר, ולא טעם מרירות הרפואות אז אינו מאמין אל החולה ואינו מבחין סבלנותו, והחולה צועק והוא שוחק או כועס עליו ומכפיל כאבו יתר מאד. ז"ש על נבוכדנצר הוי שודד ואתה לא שדוד, כי הוא היה רצועת מרדות מאת הקב"ה לרדות בעם, אמר עליו הנביא הוי למי שיפול תחת ידך כי אתה שודד ואתה לא היית שדוד מעולם, ואין אתה מרגיש בסבל המרירות שיצעקו מכאב לב, ואתה תשחק למו כמאמר קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד (ישעיה מ"ז, ו'). וכי תאמר מה נ"מ לנו בידיעה זאת, דע כי הלא בידינו הוא להעביר הרעה הזאת מבשרנו לבקש ולחנן את פני ה' שלא ימסור אותנו בידי אכזרים כמאמר דוד המלך ע"ה נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה (שמואל ב' כ"ד, י"ד) וגם ייחד לנו תפלה מיוחדת על ענין זה חלצני ה' מאדם רע כו' אשר חשבו רעות בלב כו' (תהלים ק"מ, ב'). וזה משפט גם הטוב שברופאים לתת עינו ולבו רק על הצלחת מעשיו לרפואת החולה, אבל סבל המרירות אשר יסבול החולה בעת עסקו ברפואות לא יעלה על לבו מאומה, לא כן אם המרפא את בנו הוא חומל עליו וחושב מחשבות שלא לענות נפשו גם בעת עסקו עמו ברפואות.
כן וכן תראה בעשותך חשבון מכל סדר התשובות הנה הם אינם מרפאים את נפש החוטא כ"א ע"י יסורים וסגופים, לא כן הקב"ה כי הכין לנו היום הנכבד הזה יום סליחה ומחילה בלי שום צער. וזהו מאמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים, ומרפא אתכם בלא שום סבל יסורים כי הוא היודע והמרגיש מרירות ישראל כמאמר עמו אנכי בצרה (שם צ"א, ט"ו) ובמדרש: ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים אמר הקדוש ב"ה למשה משה אי אתה יודע שאני מרגיש בצערן של ישראל כמו שהם מרגישים (שמות רבה ב'). וכי תשאלך נפשך אם כן מי הוא זה ואיזו הוא אשר לא ירצה ברפואה נאמנה ונעימה כזאת, ואנחנו רואים כמה יוה"כ עברו עלינו ועדיין לא נטהרנו, ובע"כ יש דבר המעכב כפרתו ומונע אותנו מלקבל רפואתו, לזה אמר הכתוב כי תנאי אחד יש והוא מעט הכמות ורב האיכות. והוא מה שאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם בתנאי אשר לפני ה' תטהרו כי מחויבים אנחנו לעמוד מערב עד ערב בקדושה ובטהרה וביראה גדולה כמשפט העומד לפני מלך מלכי המלכים ית"ש כמאמר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיות קרוב יעזוב רשע דרכו כו' וישוב אל ה' וירחמהו. הוא שאמרו חז"ל במדרש: ויהי ערב אלו מעשיהם של רשעים ויהי בוקר אלו מעשיהם של צדיקים יום אחד זה יום הכפורים (בראשית רבה ג', י"ח).
משל לרופא חכם שהיה בעיר שהיה מרפא כל חולה הבא לפניו עם רפואות קלות וערבות, רק היה מזהיר אותם שישמרו עצמם מהיום ממאכלים קשים וכבדים, ומכל תנועות כבדות וכדומה מהשמירות, לימים בא אליו חולה והיה בן יחיד לאביו ואמו, ולא הורגל מעודו לשמוע גערת חכם ולא נשא פנים לשום אדם, ויאמר הרופא אין לי יכולת לרפאותו, כי מה בצע במה שאתן לו מהסמים אם לא ישמע לכל אשר אני מצוה ומזהיר אותו, איעצך ראה נא תחלה לתת אותו על יד רופא אכזר וימים רבים יתעסק עמו למען יטעום טעם מסבל הסמים המרים כלענה ואח"כ כאשר תביאהו אלי הלא ישמע לעצתי, ויעש אביו כן והיה הנער מתייסר ביסורים קשים ומרים עד כי כשל כחו לסבול, ואח"כ הביאו אביו לפני רופא חכם זה וישמע לעצתו והבין את חין ערכו וחמלתו, וישמע לקול אזהרתו והשיג רפואות והצלות.
הנמשל הקב"ה הוא הרופא הנאמן הכין בעבורנו רפואה שלימה ונעימה ומתוקה, מיום מתן תורה הוא יום הכפורים, ובתנאי להיות נשמר מכל אשר הזהיר לעמוד לפניו בקדושה ובטהרה כנזכר, ואנחנו לא שמענו לקולו, מה עשה הקדוש ב"ה נתן אותנו אל יד רופא עז אל יד נבוכדנצר וחבריו ויסרו אותנו, וטעמנו הרבה מהסמים המרים כאשר טעמנו זה כמה צרות על צרות, ואין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו, ואחר כל זה אם נתאסף ונבקש מאת ה' מערב זה עד למחרתו נהיה זכים ונקיים מכל אשמה ונצולים מכל רע.
וזהו ויבדל אלהים בין האור ובין החושך, ר"ל כי הבחירה בידינו שלא לראות חושך בפנינו - אלו מעשיהם של רשעים, שלא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, אבל כאשר לא נזכה אז ויהי ערב אלו מעשיהם של רשעים כמאמר אשור שבט אפי (ישעיה י', ה') ואח"כ ויהי בוקר זה מעשיהם של צדיקים שעושים תשובה, ואז יום אחד זה יום כפור המכפר, כלומר אחר אשר נטעם מן מעשיהם של רשעים אז נקבל את היום הקדוש הזה כאשר ראוי לקבלו ויקויים בנו כי ביום הזה יכפר כו'.
ואנכי כאשר הגדתי והשמעתי הדברים האלה לפני עדת ה' קודם כל נדרי השלמתי הדברים במשל נפלא לחברת אנשים שהיו מהלכים בדרך ויעברו ביון מצולה ונפלו כמה מהם בנהר ויחתרו האנשים להוציאם ולא מצאה ידם, ויתייעצו לנסוע משם עד שיבואו לעיר הסמוכה אליהם לקחת משם אנשים וכלי הצלה ללכת להציל את המשוקעים הצוללים במים אדירים, ויהי בבואם העיר רעבים וצמאים ראו נגד פניהם אוכלים ומשקים וישבו לאכול ולשתות ושכחו סכנת אחיהם הנטבעים, ענה אחד מהם ואמר זכרו נא ופקדו את שלום אחיכם אשר במצולה, איך יערב לכם עתה לאכול ולהתעדן בדשן נפשכם אם אחינו בשרנו באו עליהם המים עד נפש והם כדומן על פני השדה בקור בקרח הנורא ברעב בעירום וחוסר כל.
הנמשל אתם יושבים בבית הכנסת המפוארה, ונרות דולקות וספרים לפניכם הלוקחים כל לב, וכמה מאחינו הנה הנם נפוצים על פני השדות זה ביער וזה על ההר וזה על הגבעה וזה על פני המים מצפים למות ואין ביכלתם להתפלל גם מה שהחולה צריך להתפלל ולהתוודות, היתכן אלינו לשכוח יגונם ועצבונם ונחדול מלהתפלל עליהם בתפלה הסדורה מקדמונינו ז"ל להתפלל עליהם בכל שני וחמישי, אחינו בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים בין ביבשה המקום ירחם עליהם ויושיעם ויוציאם מצרה לרוחה ומשעבוד לגאולה מאפלה לאורה ויתקיים בנו הבטחת רז"ל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה (ב"ק צ"ב, א') ומי יתן מציון ישועת ישראל כו':