Ohel Ya'akov on Torah, Balak
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במדרש: לא הניח הקב"ה לאומות פתחון פה לעתיד לומר שאתה רחקתנו, מה עשה הקב"ה כשם שהעמיד נביאים לישראל כך העמיד לאוה"ע העמיד משה לישראל ובלעם לאוה"ע, בא וראה מה בין נביאי ישראל לנביאי אוה"ע כו' ולא עוד אלא שכל הנביאים היו במדת הרחמים לישראל ועל אוה"ע כו' וזה אכזרי בקש לעקור אומה שלימה, לכך נכתב פרשת בלעם להודיע למה סלק הקב"ה רוה"ק מאוה"ע שזה עמד מהם וראה מה עשה (פרשה כ', א').
ונקדים לזה מדרש (פ' לך ופ' וירא) אהבת צדק ותשנא רשע ע"כ משחך כו' ר"ע פתר קרי' באברהם, בשעה שעמד א"א לבקש רחמים על סדומיים כו' עד השופט כל הארץ לא יעשה משפט אם עולם אתה מבקש אין דין כו' ומה אתה תופס החבל בשני ראשין, בעי עלמא ובעי דינא אם לית את מוותר צבחר לית עלמא יכיל קאים כו' אמר לו הקב"ה אברהם אהבת צדק ותשנא רשע אהבת לצדק את בריותי שנאת מלחייבן ע"כ משחך כו' שמנח ועד אצלך עשרה דורות ולא דברתי עם אחד מהם אלא עמך ע"כ. ורגע אדבר בביאור דברי דוד המלך ע"ה ה' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק כו' עד עושה אלה לא ימוט לעולם (תהלים ט"ו, א'-ה'). דע כי צדקת הצדיק הוא לא' מב' סבות, אם כי הוא קדוש מרחם ונולד טוב מבטן אמו כענין מאמר השי"ת לנביאו בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך (ירמיה א', ה') או כי מצד תולדתו איננו מעולה ומשובח מכלל ב"א אשר עליהם יסוב מאמר דוד המלך ע"ה ובחטא יחמתני אמי (תהלים נ"א, ז') זולת צדקתו באה לו עם רוב שקידתו והשתדלותו ללמוד דרך טובים, הלך את חכמים וכדומה מהיגיעות המביאות האדם לשכל טוב, ורעיונות לטושות בידיעת השי"ת ובקבלת עול התורה והמצוה. והנה ההבדל ביניהם הוא על דרך מלך אדיר שיש תחת ידו אוצרות מלאות כל טוב אשר לא מלא אותם ע"י עצמו בכיבוש מדינות ומערכות מלחמות, רק נפלו לו בירושה מאביו שהיה גבור חיל בארץ לצבור כעפר כסף, וידיו עשו את כל הכבוד הזה. הוא איננו בטוח בעשרו וסגולתו שלא יעמדו עליו זרים וישאפו חילו, כי מעודו עמד על שמריו שאנן מנעוריו ולא חגר כלי מלחמה על כן ביום קרב יהיה צר כחו. לא כמוהו המלך הנולד רש והיה זריז ומהיר לערוך מלחמות לאסוף ולכנוס בזרועו ועוצם ידו סגולות מלכים, הוא הוא היותר בטוח בעשרו שיהיה שמור אתו כמוס עמדו, כי מאי דלא הוי הוי כו'.
הוא הדבר והוא הענין בב' סוגי הצדיקים שזכרנו כי הנולד טוב מרחם אמו ומעודו לא לחם מלחמות היצר הוא איננו בטוח ממנו שלא יעמוד ויתגבר עליו, ובאם יעמוד עליו לא ימצא את ידיו לנצחו כי לא נסה בכזאת ובקל ילכד ברשתו ח"ו. לא כמוהו הצדיק אשר צדקתו בא לו ע"י עמל ויגיעה ועל כל מדה טובה ערך מלחמה עם היצר טרם קנה אותה קנין עצמיי בנפשו עד שלבו חלל בקרבו, אזי ידיו רב לו לעמוד בצדקתו ונכון לבו בטוח כי לא ימוט לנצח. וזהו מה שאמר דוד המלך ע"ה ה' מי יגור באהלך כו' הולך תמים ופועל צדק כו', רצונו כל אלה משובחים בשגם נולדו כך מרחם אמם, אבל עושה אלה כלומר מי שעושה מדות האלה קנין בנפשו עם רוב היגיעה והשקידה בטוח הוא כי לא ימוט לעולם:
ועם דברינו אלה נקרב דברי רז"ל בגמרא, (קידושין ל"ג, ב') ובמדרש (פרשת תשא) והביטו אחרי משה חד אמר לגנאי וחד אמר לשבח אשרי יולדתו, אשר לכאורה הפלוגתא רחוקה מאד. ולדברינו הקרוב לומר כי גם אותם שאמרו אשרי יולדתו מגמתם היה לגנותו לאמר האמנם לא נכחד כי טוב הוא אבל הוא נולד בטובו ולא יגע וטרח על צדקתו רק באה לו מסיבת מולידיו הטובים, וזהו אשרי יולדתו כלומר אך למולידיו כי משרשם הטוב יחיל טובו.¹
footnotes: ¹ ועם דרכנו נעמוד עוד על מדרשם ז"ל ואלה תולדות יצחק אברהם אברהם הוליד את יצחק (פ' תולדות) וז"ל גיל יגיל אבי צדיק גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק, והוא כי יש אשר ירש מאביו עושר וכבוד והון עתק. והוא לא הוסיף עליו ע"י עצמו מאומה אין לו להתפאר כ"א במה שיש לו מאביו, אולם אם גם הוא הוסיף עליו מעסקיו ופועל ידיו אחר העמל והיגיעה אזי יש לו להתפאר בשתים, וזהו אשר בין אברהם ליצחק כי אברהם ע"ה לא ירש שום כח וזכות מאביו אך היה מרבה בעמל ויגיעה עד כי בא בעצמו אל אושר צדקתו כנודע, לא כן יצחק ע"ה שהיה כלול ב' הסוגים, אברהם הוליד את יצחק וגדול כח האב, והוא הוסיף גם מדיליה, וזהו גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק.
ומעתה נשוב לעניננו, כי מן הידוע הוא כי בדברים ההפכיים האוהב אחד הוא שונא הב' המתנגד לו, אשר ע"כ ישפוט שכל האדם כי לפי רב צדקת הצדיק כן ירבה לשנוא הרשע יען היותו ההיפך ממנו והמתנגד לענינו. אולם באברהם אבינו ע"ה מצאנו ההיפך כי עם היותו אך טוב עכ"ז לא עזב חסדו ומצא את לבבו לבקש רחמים על סדומיים. ולא נפלאת היא ולא רחוקה היא, ונקח דמיון על זה מאיש שאביו נתן לו הון ועושר בלי יגיעה, אין פרוטה נחשב לו למאומה, לא כן האיש שעשרו בא אליו ע"י העמל והיגיעה ומרוב עבודה הנה מזכרו כבדת השגתו כל פרוטה ופרוטה כמה מהלאות והעמל היה לו בכל א' עד כי קבץ על יד רכושו אשר רכש, יהיה נחשב בעיניו אף פרוטה אחת.
כן הדבר במי שהוא נקי וצדיק מסבת הערכתו מלחמות עם יצרי לבו עד כי גבר עליהם, בשגם יאהב הטוב והיושר ויהיה מואס בההיפך עכ"ז מדעתו את יצרו כי עז הוא ומלחמתו כי קשתה יביאנו לבו לזכות גם הפחותים ממנו. אבל לא כמוהו הנולד ישר ולדעתו יבחור בטוב וימאוס ברע מבלעדי מלחמה וקרב עם יצרי לבו, הוא איננו רואה שום זכות לבינונים ומה גם להרשעים להיות היצה"ר בעיניו כחוט השערה. וזהו ההבדל בין נביאי ישראל לנביאי אוה"ע, כי נביאי ישראל זכו להנבואה מעמל נפשם ורוב יגיעתם בטהרות ובפרישות וע"כ היו במדת הרחמים על ישראל ועל אוה"ע בידעם את האדם כי רבים לוחמים לו. לא כמוהם נביאי אוה"ע כי הם לא השיגו הנבואה מפאת הכנתם וכח וזכות מעשיהם, כ"א הקב"ה חלק לו רוח נבואה בצד מה, ע"כ אכזרי הוא לא ירחם על המוני האדם מאומה.
ומעתה יזהירו דברי המדרש: אהבת צדק ותשנא רשע, ועכ"ז אהבת לצדק את בריותי ושנאת מלחייבן אשר מזה יבחן כי צדקתך ותום דרכך בא אליך אחר רוב העמל והיגיעה, ע"כ משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך שמנח ועד אצלך לא דברתי עם אחד מהם כ"א עמך, כלומר על היותך מליץ ישר וטוב על חבריך ואתה במדת הרחמים עליהם הנך ראוי לנבואה, והוא הדבר בבלעם שאמרו ז"ל לא הניח הקדוש ב"ה לאומות פתחון פה לעתיד לומר שאתה רחקתנו, מה עשה כו' כך העמיד לאוה"ע כו' עד וזה אכזרי בקש לעקור אומה שלימה, ומבואר כדברינו.
וזה שסיימו לכך נכתב פרשת בלעם להודיע למה סילק הקב"ה רוה"ק מאוה"ע שזה עמד מהם וראה מה עשה, כלומר כי לע"ל תהיה תשובתו יתברך לאוה"ע (על שאלת למה רחקתנו) לאמר מה בצע בנביאכם הלא הטוב אין אתם, אבל עוד כמה מהרעה יגיעכם מסיבתם, והעד - בלעם: