כי ירט הדרך לנגדי (כ"ב, ל"ב). גמרא: יראה ראתה נטתה (שבת ק"ה).

באור הדברים על דרך שמצאנו במדרש להלן שבע ובקשו הרועים להזדווג להן הדא הוא דכתיב ויבואו הרועים ויגרשום (שמות ב', י"ז) ברם הכא (ברחל) אחת היתה ולא נגע בה בריה על שם חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם (תהילים ל"ד, ח') לסובבים ליראיו (מדרש רבה בראשית פרשה ע', י"א). וזהו מאמר ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ (בראשית ט', ב') גם כי אין חכמה ואין תבונה בבע"ח להבין מותר האדם מן הבהמה, וא"כ איככה תקבל הבהמה מורא האדם עליה אין זאת כ"א נטיעה טבעית אשר נטע הבורא יתברך בבע"ח שיהיו יראים מן האדם. אבל אם הדבר כן יפלא מאד כי היה מהראוי שיהיו כלם שוים במורא זו כצדיק כרשע, ורצון הבורא יתברך לא כן הוא כי הבדיל בין צדיק לרשע כי כמה פעמים הם מזיקים את האדם. ובע"כ שבאמת לא נתן הקב"ה מורא אל הבע"ח בפני עצמם רק המורא אשר תהיה באדם מפני בוראו ויתמלאו כל חדרי לבו יראת ה' תהיה היראה ההיא שופעת וזורחת חוץ ממנו ותפיץ קרני הודה על כל מי שיבוא בשכונתו, וזהו באור מאמר ויראו ממך כלומר מיראתך העודפת שתזרח גם עליהם.

ממש כמו נר אשר ביד האדם להאיר לו לעצמו ואור הנר הלא יפיץ אורו גם אל הזולת הקרוב אליו, וזהו חונה מלאך ה' סביב ליראיו לסובבים את יראיו. וזהו מאמר כי נפל פחד מרדכי עליהם (אסתר ט', ג') וזהו ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ (עיין קול יעקב ריש מגילת רות) וזהו ויהי מורא שמים עליכם ר"ל שיהיה שפע היראה מושפע אל הכלל על ידכם עד שיתקיים בכם ויראו ממך. ודוד המלך ע"ה כבר בחר במליצה זאת ואמר נר לרגלי דברך גו' (תהלים קי"ט, ק"ה) ולכן הזהיר הכתוב ואמר לא תערוץ מפניהם כי ה' אלהיך בקרבך אל גדול ונורא (דברים ז', כ"א) כלומר כי מקור היראה יהיה בקרבך לכן אין מהראוי לך לירא משום דבר, שלא יהיו צינורות היראה נלוזים במעגלותיהם על ידך.

ומעתה הנה חז"ל העירו אותנו על ענין היותר נפלא כי אחר אשר היראה אצל הירא כנר ביד המחזיק התבונן נא כי הלא כבר אפשר אשר הזולת העומד אצלו יראה תחלה טרם יראה הוא בעצמו, היינו כי המחזיק הנר היה סוגר את עיניו ועכ"ז הנר פועל את פעולתו, ולכן אתונו של בלעם ראתה המורא הגדול אשר שלטה בו אף כי הוא עצמו לא ראה עוד. וזהו יראה ראתה נטתה, והבן הדברים ותדע כי היראה בבע"ח אינו ענין מושכל בנפשם בלתי כי הוא אור מושפע אל האדם ומשאתו יפחדו, כמאמר הנזכר נר לרגלי דברך גו' וכנ"ל: