Ohel Ya'akov on Torah, Bechukotai
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור כו' (כ"ו, מ"ב).
מנה הכתוב את האבות אחורנית ולא כתב בסדר שהם אברהם תחלה כו', נראה בטעם הדבר על דרך הקונה תפוחים או אגוזים והמוכר נותן לו במדה כוס אגוזים בעד גדול, אח"כ מבקש הנער ממנו להוסיף לו ב' וג' וזה שומע ומוסיף לו ב' וג' אגוזים, והנה נער אחד נצב שם וראה איך זה מוותר ונותן בחנם ויבקש ממנו גם הוא שיתן לו מעט אגוזים, ויאמר לו שוטה הלא הנער הזה קנה אצלי מדה אחת והוספתי לו מעט יתר על המדה כנהוג, אבל אתה לא קנית מאומה ואיך תבקש הוספה אם אין לך העיקר.
כן הדבר אם הכתוב היה אומר וזכרתי את בריתי אברהם, אף את בריתי יצחק היו באים גם עשו וישמעאל ויבקשו גם הם לזכור להם ברית אברהם ויצחק שהמה מבניהם, לכן התחכם הכתוב ועשה עיקר מאת יעקב ואמר תחלה וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק כו' כלומר אוסיף גם זאת ועתה אין עוד מקום על עשו וישמעאל שיבקשו הוספה אם אין להם העיקר:
ויותר נראה בזה כאשר נתעורר עוד על המאמר בדרך כלל איך הוא בא באמצע התוכחה, ואחשוב בעומק הענין על דרך שמצאנו ברבותינו ז"ל מאי דכתיב לכו נא ונוכחה כו' עתיד הקב"ה לומר לישראל לכו אצל אבותיכם ויוכיחו אתכם כו' אמר הקב"ה ותליתם עצמכם בי אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (שבת פ"ה, ב') ונזכיר לזה מאמר המדרש שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשה אבותי (ריש שה"ש) באור זה דע כי כבר נאמר רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם (עמוס ג', ב') וטעם הדבר ממש כמשפט המלמד שאין דרכו להכות בלתי את התלמיד המשכיל ועתה בזדון לב הוא מתעלם, כן זרע ישראל מצד יקר מחצבתם מחצב אבני נזר כלולים בהדרת קודש עלולים הם לפאר מעשיהם מאד, והעד בהביט אל מעשי אבותינו הקדושים, וזהו שחורה אני במעשי מה שמעשי נראים שחורים גם כי נגד הזולת הם לבנים, רק מפני ונאוה אני במעשי אבותי כי מעשי אבותי מאירים ומזהירים כזוהר הרקיע,¹ ולכן הכניס הכתוב מאמר זה בין התוכחות כי גם זה תוכחה גדולה בהביט אל יקר מחצבתנו כלו זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה.²
footnotes: ¹ שחורה אני במעשי עוד נראה בבאור מאמר שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשי אבותי, להורות אותנו כי לא טוב לאדם לבחור בעבודת האלהים יתברך עבודות חדשות ומנהגים חדשים, רק לאחוז כמנהגם של ישראל מכבר ללכת בדרכי אבותינו ואבות אבותינו כמאמר שאל אביך ויגדך כו'. וזהו שחורה אני במעשי, כלומר כאשר אני אבחור לי מה לעשות ומתי לעשות, בזה אני שחורה ונאוה אני רק במעשי אבותי כאשר אבחור בדרכיהם ואעשה כמעשיהם אז אני נאוה לא זולת. ² ובגמרא (מנחות נ"ג, א') אמרו ליה רבנן לר' פריידא עזרי' עשירי לעזרא קאי אבבא אמר להו אי בר אוריין הוא יאי, ואי בר אבהן הוא יאי, ואי בר אבהן ולא בר אוריין אשא תיכלי'. באור המאמר מובן מאד לפי דרכנו כי זה כלל גדול מה שכתבנו למעלה בבאור מאמר כי פועל אדם ישלם לו וכאורח איש ימצאנו (איוב ל"ד, י"א) היינו מי שעושה עוד דרך כבושה לאחרים בהכרח יתגלגל עליו עונש של אחרים (עיין מה שכתבנו למעלה פרשת ויקרא על מאמר אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם) וכן אם עשה דרך כבושה אל הטוב ויראו רבים וילמדו ממנו זכות הרבים תלוי בו עד שאמרו עליו (בבא בתרא ט') גדול המעשה יותר מן העושה. וזהו מה שאמרו ז"ל (ר"ה י"ז) ולך ה' חסד וכתיב כי אתה תשלם לאיש כמעשהו אלא מתחלה כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולבסוף ולך ה' חסד, באור הדברים כי תחלה בעשותו המצוה תתן ותשלם לו שכר המצוה שעשה ולבסוף כאשר גם אחרים לומדים ממנו ולך ה' חסד. ומעתה דון בעצמך כי רשע בן רשע בהכרח יגדל עונש האב על עונש הבן כי הוא היה הראשון במעל הזה וזהו מאמר חטאנו עם אבותינו - בעת שהיינו קטנים מגודלים בחיק הורים רעים, ואחר כך - העוינו הרשענו (תהלים ק"ו, ו') כמשפט עבירה גוררת עבירה, וההתחלה היתה מהם כי אבותינו במצרים לא השכילו כו'. וזהו ג"כ מאמר אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו (איכה ה', ז') וא"כ אין לחייב כ"כ את רשע בן רשע כמו שיש לחייב את רשע בן צדיק שהיה לו ממי ללמוד, וכן בהיפך בצדיקים כי הצדיק בן צדיק אין חדוש כ"כ, וזהו מאמר שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לומר צדיקים אנחנו ולא חטאנו, עזות גדולה כזאת אין בנו אבל אנו עזי פנים לומר אנחנו ואבותינו חטאנו כי לולא הם לא היינו למודים להרע, ולכן יפה אמרו ז"ל על ב' הסוגים האלה ואמרו רשע בן צדיק מותר לקרותו רשע בן רשע, צדיק בן רשע מותר לקרותו צדיק בן צדיק (סנהדרין נ"ב) וכמו שנתבאר בקול יעקב מאמר שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשי אבותי ר"ל אם אני שחורה בחטאים זהו במעשי היינו מתייחסים למעשי עצמי וכאשר אני נאוה הוא רק ע"י מעשי אבותי שהמה הגורמים. וזה הענין אשר השמיעו רבנן לר' פריידא עזריא בן אבטילס דהוא עשירי לעזרא קאי אבבא, ספרו לו יחוסו הגדול והפליגו זאת למעלה גדולה, אמר להו ר' פריידא כי הדבר להיפך אי בר אוריין הוא לחוד יאי יותר כי ת"ח בן ע"ה תהיה מעלתו וחשיבותו מסבת עצמו, ואי בר אבהן ובר אוריין הוא יאי ג"כ אבל לא כ"כ, ואי בר אבהן ולא בר אוריין אשא תיכלי', כי היה לו ממי ללמוד ולא למד, ואחר הדברים האלה חזיא דהוה עכירא דעתיה דעזריא כי הקיל בכבוד מעלת יחוסו לזה הוכיח לו ממקרא שכדבריו כן הוא ופתח ואמר אמרת לה' אדני אתה טובתי בל עליך אמרה כנסת ישראל אל הקב"ה החזיק לי טובה שהודעתיך בעולם, אמר לה איני מחזיק טובה אלא לאברהם יצחק ויעקב שהודיעוני בעולם תחלה שנאמר לקדושים אשר בארץ המה ר"ל כי אין חדוש בצדקתכם שכבר קדמו לכם הג' אבות האלה ונתקיים בהם מאמר לא ימושו מפיך ומפי זרעך כו' וא"כ המה הגורמים:
וזהו ענין מאמר ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור (בברכת זכרונות). וזהו מאמר זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אבל אל תפן אל קשי העם הזה כו' (דברים ט', כ"ז) הוא הדבר שרמזו ז"ל במאמר הנזכר לכו אצל האבות ויוכיחו אתכם כלומר העריכו נא את דלת ערככם נגד האבות אז תדעו ותבחנו באיזה מעמד אתם.
ומעתה יפה הזכיר הכתוב את יעקב תחלה ואח"כ את יצחק ואח"כ את אברהם משל לשני גנבים שנתפשו ויהי כאשר הגישו אותם לפני השופטים התחילו לדרוש ולשאול מפיהם, מי הם, מאיזה עיר, מאיזה בית אב, ענה אחד ואמר כי הוא מעיר פלונית וכך שמו ושם אביו, ויהי כי הזכיר לפני השופטים שם אביו ענו אחריו ואמרו אנו יודעים אותו ומכירים בו מאד, כי גם הוא ישב פה בבית אסורים כאסיר אל בור, כי הוא גנב בן גנב, בן בנו של גנבים. אח"כ קראו את השני וישאלוהו לאמר בו מי אתה, ויענה ויאמר אבי היה רב ומורה בעיירה פלונית, ומי היה אבי אביך ענה ואמר הוא היה רב בעיר גדולה מאד אשר במדינה פלונית, ויצא המשפט להקל בדין הגנב הראשון ולהגדיל משפט הגנב הזה השני, והיה מתפלא מאד לאמר למה יהיה משפטי גדול כ"כ על משפט חבירי, ויאמרו אליו הלא חבירך הוא גנב בן גנב מחברת גנבים אין להאשימו כ"כ, אבל אתה הלא נתגדלת על ברכי אביך הצדיק וישר ואיך בא ענין זה לידך, וזה עונה אחריו לאמר הה הלא אני הייתי מכיר גם את אבי אביו וג"כ היה צדיק וישר, אף זה בא ועונה אחריו ואומר הלא אני מכיר גם את אבי אבי אביו כלם צדיקים ותמימים א"כ ראוי אתה לעונש חמור יתר מאד.
וזהו וזכרתי את בריתי יעקב כלומר אזכור את אביכם אשר נתגדלתם על ברכיו אשר בריתי היתה אתו ואף את איש בריתי יצחק אבי אביכם ואף את איש בריתי אברהם אבי אבי אביכם כמה יקר הגזע אשר אתם נצמחים ממנה, וגם והארץ אזכור מה שחטאתם נגד הארץ הנבחרת לכן והארץ תעזב מהם כו':