מדרש: אם בחקותי תלכו הדא הוא דכתיב חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך (תהילים קי"ט, נ"ט) אמר דוד רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות הדא הוא דכתיב ואשיבה רגלי אל עדותיך (פרשה ל"ה, א').

באור זה על דרך שאמרו רז"ל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא (ישעיה ב', כ"ב) ושמואל אמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה (ברכות י"ד, א') משל לבעה"ב אשר משפטו היה לקנות סחורה אצל חנוני מיוחד, פעם הציץ החנוני וראה כי זה יוצא מחנות אחרת וסחורה בידו וירע בעיניו עד מאד, אך עכ"ז יש ביד הבעה"ב הזה להתנצל ולומר הלכתי לקנות סחורה הבלתי מצויה בחנות שלך, והייתי מוכרח לבקש אותה אצל חנוני אחר, אכן אם יש לזה כל מיני סחורות באין מחסור כל דבר אז כעסו כעס עולם, לאמר הגידה לי איזה דבר איננו אצלי בחנות שלי ואצל אחר תשיגהו.

כן תדע כי אין דבר בעולם שלא יהיה מציאותו וצמיחתו ע"י התורה כמאמר יש לך אדם לוקח מקח, לוקח שדות אין לו כרמים, לוקח כרמים אין לו שדות, אבל התורה יש בה שדות ויש בה כרמים שנאמר שלחיך פרדס רמונים כו' (שיר השירים ד', י"ג) כי מציאות כל הדברים ופעולתם הכל בזכות התורה ימלא ה' כל משאלות אדם, וזהו במה חשבתו לזה ולא לאלוה (כזה שמתפלל) מה תוכל להשיג אצל אחר שלא תוכל למצוא אותו אצלו.

וזה עצמו מאמר דוד המלך ע"ה לאמר לא זאת לבד כי לדרוש את ה' ואת דרכיו ומשפטיו אני הולך לבהמ"ד, כ"א גם אשר אצטרך לדרוש צרכי גופי, וזהו - חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך, בכל יום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני אני הולך להשיג חפצי, וסעיפי ישיבוני לאמר הלא טוב לך גם בזה לדרוש את ה' ותורתו ותושיע ימינו: