ובסמוך: תני בשם ר' שמעון בן יוחאי הככר והמקל נתנו מכורכים מן השמים אמר להם אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו כו' (פרשה ל"ה, ו').

אולי יתכן בדברי המליצה נתנו מכורכים כי הנה העונש על העבירות רע ומר עד מאד ומי פתי יסור הנה יבחר ברשע כסל, אמרו חז"ל משל לזה ממש ע"ד מי שנותן לחבירו ככר ומקל שיבחר לו א' מהם, ואם נותן לפניו כשהם מגולים ונראים אז הוא רואה ובוחר הככר, ואם המה מכורכים ומכוסים היטב אז יצטרך זה אל הבחנה גדולה להבחין איזה לבחור ואיזה לעזוב, כי אם לא ישכיל על הדבר יעלה בידו ההיפך¹ כן המצות גם העבירות מכוסים ומעוטפים עד שאין נראה כ"כ אל העין איזה יכשר יותר אל האדם עד כי אסף אמר ואני כמעט נטיו רגלי וכאין שופכו אשרי כי קנאתי בהוללים כו' (תהילים ע"ג, ב'). אם לא המתבונן מאד יתברר ההבדל כמו שאמר עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם כו' וכמאמרם ז"ל הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה (אבות ב') ואחר החשבון ואחר טוב ההתבוננות יודע כמה רחוק זה מזה ויבחר במצות התורה שההוצאה בהם דבר מועט והשכר עצום עד מאד, ולהיפך בעבירה התענוג רק לשעה קלה וצער העונש גדול מאד, אבל הרשע מכסה העונש ומגלה תענוג הזמני ועי"ז התאוה גוברת והולך ועושה כתאותו.

footnotes: ¹ כי אם לא ישכיל ישיג ההפך וכבר המליץ שלמה המלך ע"ה חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים (משלי כ"ו, ט') אמנם לחבר ב' המאמרים האלה מה ענין החוח אל מאמר ומשל בפי כסילים, דע כי האדם ישתמש לפעמים גם עם החוח וקוץ וכדומה כאשר ירצה לקטוף התפוח מהאילן ובידו לא יוכל להגיע אליו הוא זורק למעלה את החוח על הענף ונקטף התפוח ונופל לארץ, והמשכיל כאשר יש לפניו התפוח הוא נוטל את התפוח ואת החוח יעזוב ויניח, והשכור עושה בהיפך הוא לוקח את החוח ועוזב את התפוח. כן כל עיקר המשל אשר ישא החכם על פיו רק למען לבוא על ידו אל הנמשל לקרב הדר אל השכל, ואז משפט החכם כאשר כבר יש לפניו הנמשל הוא לוקח ואוסף אל לבו הנמשל ועוזב את המשל, והכסיל יעשה בהיפך יקח את המשל ויעזוב ויניח את הנמשל, וזהו ממש כמו חוח עלה ביד שכור כן ומשל בפי כסילים זה עוזב את העיקר וזה עוזב את העיקר.

וזהו אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו שנאמר אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו (ישעיה א', כ'). באור זה ע"ד מאמר כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם (הושע י"ד, י')¹ כי הנה הרשע יחשוב בדעתו כי הוא יתברך שונא מוחלט אל האדם כי ע"כ העמיס עליו מצות ואזהרות רבות שלא יוכל לעמוד בהם, ואמר כך יביאהו במשפט, אבל טעותו יובן במשל לבעל אכסניא שהי' פזרן גדול ובכל יום היו לו כמה אורחים ונותן לפניהם כמה מיני מטעמים, פעם אחת בא שמה עני והיה איש חולה וכראותו המטעמים אכל גם הוא ונחלה יותר לאין מרפא, ויאמר על הבעה"ב כי הוא רק פועל רע, ויען בעה"ב ויאמר שאלו נא את כל המסובים אם סעודתי וארוחת שלחני היא לטובה או לרעה, ואם אתה איש חולה מה לי בזה, לא הכינותי סעודתי לחולים.

footnotes: ¹ ישרים דרכי ה' עוד נוכל להמליץ בזה על דרך שכור אחד היה יושב בבית המשתה והתחיל מצעק ואומר כי הבית מתנועע ליפול, והם משחקים עליו לאמר וכי משוגע אתה איך יתנועע בית חומה נשגבה, והוא מראה לפניהם הלא ראו והביטו כי אני הולך ומתנועע פעם לצד זה מן הבית ופעם לצד זה, עמד אחד מן המסובים מכסאו והלך גם הוא בבית אחת הנה ואחת הנה ואמר לו ראה נבל הלא אני הולך ישר ואיך היה אפשר זה אם הבית מתנועע אם לא כי אתה שכור אתה ראשך מתנועע, וזהו כי ישרים דרכי ה' והראיה – הלא צדיקים ילכו בם, רק ופושעים יכשלו בם.

וזהו ממש מאמר כי ישרים דרכי ה' התורה והמצות המה טובים וישרים, והעד - וצדיקים ילכו בם ממדריגה למדריגה ויוסיפו אומץ בזה ובבא, ופושעים יכשלו בם כי המה חולים וחוטאים על נפשותם.

וזהו הככר והמקל נתנו מכורכים מן השמים להורות כמו מי שהוא טוב לכל ורואה איש רעב ומרחם עליו ונותן לו ככר ומקל, שאם אינם מקושרים רק נפרדים זה מזה יקשה בעיני המקבל הלא אדם טוב הוא ולמה הוא נותן לי מקל עם הככר, אמנם אם הככר והמקל המה מקושרים זה בזה ומכורכים היטב עד שאין ביד הנותן להפריד זה מזה אז אין להאשים אותו כי הוא רוצה להטיב אל המקבל שיאכל הככר ויעזוב המקל. כן אין להתפלא על ה' יתברך שגרם עונש אל הרשע כי התורה אחדות אחד ובה תלוי הככר והמקל כמאמר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה (דברים י"א, כ"ו) היינו שכר ועונש, וכל כוונתו יתברך לשכר טוב לברואי הנפש ואם כי יזיק אל החולה הנה הוא מסבב קללה לעצמו וכבוד ה' ותורתו נקיים: