ובמדרש: וכי תמכרו ממכר הדא הוא דכתיב מות וחיים ביד לשון (משלי י"ח, כ"א) (פרשה ל"ג, א').

הנראה בכוונת המאמר כי בהתבונן בעניני המקנה והקנין הלא המה על ב' דרכים, א'. שאותו דבר אשר ימכור לחבירו יהיה נשאר ביד חבירו שיקיים אותו לעצמו, ב'. כי הקונה גם הוא יקנהו למכור לאחרים. וההבדל כי הדבר אשר הקונה ירצה בו לתשמישי עצמו גם אם ירצה המוכר להגזים לו להשביח מקחו בעיניו, אם אמנם שהוא משקר עכ"ז אין השקר ניכר כל כך מעצמו. לא כן בסוג הב' אשר הקונה גם הוא ימכרהו לאחרים אז יהיה השקר נראה וניכר עד מאד כי אז יהיה בפי המגזם ב' גוזמות הפכיות מן הקצה אל הקצה, מתחלה בבואו לקנות החפץ מיד בעליו הוא מגזם מאד בהשפלתו ופחיתותו לאמר כך וכך אתה רוצה מחירו ראה נא רוע תוארו ופחיתות ענינו, ואח"כ בבואו למכור החפץ הזה אל אחרים הוא מגזם ואומר הכל בהיפך השפלה הגבה כו' אשר אז יתקיים השקר בחותמיו.

וזהו שאמרו ז"ל וכי תמכרו ממכר כאשר תמכור דבר שגם הקונה ימכור אותו אחר כך אז ימלץ על מקח זה מליצת מאמר מות וחיים ביד לשון כי תחלה אמר אשר לא תואר לו ולא הדר, ואחר כך אמר בהיפך ימית ויחיה ויתפוש בשני הקצוות בזוית זה מן השוק הפליג לבזות החפץ ולהשפילו ובזוית זה מן השוק יהפוך פניו ויפליג בשבחו.¹

footnotes: ¹ והתבונן בסדר לשון האזהרה הזאת איך המלמד לאדם דעת נתן עצה נסיבה שלא יבוא אדם לידי אונאה, כי הכתוב התחיל כמדבר עם המוכר וכי תמכרו ממכר, ואח"כ הזכיר את הקונה או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו, אח"כ אמר במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך כו' כי מספר תבואות הוא מוכר לך. אריכת הלשון הזה הוא רק לתת עצה של תבוא אונאה ליד הקונה כי כאשר יבוא לקנות השדה מיד המוכר אז יעשה חשבון כמה שנים עברו כבר אחר היובל, וכמה יש עוד אל היובל שיבוא, וכן ישער כמה השדה שוה על מספר השנים האלה, וכי ישאלך לבבך מדוע תהיה ההשערה אצל הלוקח על השנים מדוע לא ישער על התבואות היוצאות מן שדה זאת כי לא כל השדות שוות, יש עדיות, בינוניות, זבוריות, יש שדה שמנה, ויש שדה כחושה, אבל באמת ענין זה אין ביד הקונה לדעת כי מה לו להיות בקי בשל חבירו, אבל בירור הידיעה הזאת אין אפשר שיהיה אצל אחרים בלתי אצל הבעלים עצמו כי הוא יודע מספר התבואות שהוא מוציא בתוך שדהו ואין לפני הקונה עצה אחרת רק שיעשה חשבון על השנים ולפיהן ישער את המקח. וזהו שאמר במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך כו' לפי רוב השנים תרבה מקנתו ולפי מעוט השנים תמעיט מקנתו, ולמה אמרתי לך לפי רוב התבואות היוצא מן השדה, דע כי מספר תבואות הוא מוכר לך המוכר הוא היודע לשער לא אתה.