Ohel Ya'akov on Torah, Eikev
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וארא והנה חטאתם לה' אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה כו' ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם (ט', ט"ז-י"ז). מדרש: ראה שאין לישראל עמידה וחבר נפשו עמהם ושבר את הלוחות אמר (משה) להקב"ה הם חטאו ואני חטאתי ששברתי הלוחות, אם מוחל אתה להם אף לי מחול שנאמר ועתה אם תשא חטאתם כן לחטאתי מחול ואם אין אתה מוחל להם אל תמחול לי אלא מחני נא מספרך אשר כתבת לא זז משם עד שפנה חטי' שלהם (שמות רבה פרשה מ"ו, א').
וראוי להתבונן לאיזה כוונה הוסיף משה חטא על פשע העם, הלא עתה עוד הוסיף על הקצף, גם איככה תלה חטאו בחטאתם שאם לא ימחול להם גם למשה לא ימחול, הלא עון ע"ז אין לו דמיון וערך כלל לחטאו של משה.
אמנם כוונת משה כך היתה כי הנה הקב"ה נשבע אל האבות להטיב לבניהם ואינו יכול לבטלה, רק אמר אל משה הרף ממני ואשמידם כו' ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו ותתקיים השבועה במשה בחירו, לכן שבר את הלוחות למען גם בידו יהיה עון אשר חטא, ועל ישראל אמרו ז"ל לא היו ישראל ראויין לאותה מעשה אלא כדי להורות תשובה לרבים ומעתה אם לא ימחול להם בע"כ אין מועיל תשובה גם לרבים א"כ חטא של הצדיק שהוא ג"כ חטא הרבים כי ממנו יראו וכן יעשו ג"כ אין מועיל לו תשובה, ע"כ אמר יפה אם אתה מוחל להם מחול גם לי.
והדמיון בזה למלך היה לו ב' שרים א' ממונה על אוצר מטבעות של נחושת, והשני ממונה על אוצר של אבנים טובות, ויפשע הראשון בשמירתו ונגנב רוב האוצר והמלך כעס עליו ויתנהו בבית אסורים, ויקרא את השני ויאמר לו דע כי אתה תהיה ממונה גם על המטבעות, והשר ההוא בהיותו אוהב גדול למרעהו השר הא' אמר אל המלך לא אכחד מאדוני כי גם מאוצרי נאבד אבן אחת קטנה והאבן ההוא עם קטנותו הוא יקר יותר מכל האוצר של המטבעות אשר אל השר הנ"ל א"כ דואג אנכי אם אתה מעניש את חברי על פשעו כן תחייב גם אותי, לכן אבקש עשה עמדי כחסדך מחול נא גם לי גם לו ואל ישם אדוני דבר בעבדו, וכוונתו היתה בהשכל מאד כי להוריד שניהם זאת ידע בטח כי המלך לא יעשה זאת כי ידע שלא ימצא ממונים אחרים נאמנים כמו אלה וא"כ יהיה מוכרח למחול לשניהם.
הנמשל כבר מובן, וזהו - ועתה אם תשא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, ומאיזה ספר ימחוק אותו, גם הכתוב בעצמו הוא מקרא קצר מאד, אבל לדברינו פי' המאמר כך הוא כי הנה הוא יתברך אמר וכתב ואעשה אותך לגוי גדול אמר משה עתה אחר אשר גם אני חטאתי הן אם תשא חטאתם הן, אם אין לכל הפנים מחני נא מספרך אשר כתבת לעשות אותי לגוי גדול כי ממ"נ אם תמחול להם יהיו המה הגוי גדול ואם לא תמחול להם גם לי לא תמחול ואת מי תעשה לגוי גדול:¹
footnotes: ¹ מדרש: אמר להם הקב"ה אבדתם נעשה שמרו נשמע. באור זה על דרך מאמר המשורר ע"ה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים (תהלים ס"ג, ב'). והענין בזה כי עתה כל עיקר עבודתנו רק בחפץ ורצון לא בפועל, כמו אמירת הקרבנות ונחשב לנו כאלו הקרבנו בפועל וכן זכירת עליית הרגל, וכדומה כמה מצות אשר הקב"ה מקבל מאתנו רק חפץ הלב והתשוקה והלמוד בההלכות האלה. ממש על דרך בן בא ממרחקים אל אביו ושניהם אביונים, והרבה האב לשאול את בנו היקר פעם אחר פעם איך ומה מעמדך בבריאות גופך, וכדומה כמה שאלות, ונתן לו טעם על רבוי שאלותיו ואמר לו בני יקירי אם היה יכולת בידי הייתי ממעט בשאלות ומרבה בתענוגים והייתי מכבד אותך במאכלים ערבים ומשקים יקרים ובכמה מתנות, והייתי נושא משאות מאת פני כמשפט האב אל בנו, אבל עתה אין בידי מאומה ואין בכחי להראות אהבתי כ"א בשאלות שלומך, לכן אני מאריך בשאלות כפי עוצם אהבתי אותך. וזהו אבדתם נעשה שמרו עכ"פ נשמע כי לעשות בפועל נאבד מאתנו בעוה"ר וראוי לנו עכ"פ לשמור נשמע, לשמוע ללמוד וללמד, וזהו - אלהים אלי אתה אשחרך, כי עתה אין בידי רק לשחר פניך ולהגיד תהלתך ולהגות בתורתך, יען כי צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף ובמה נכבד מלך הכבוד אם מאומה אין בידנו: