Ohel Ya'akov on Torah, Eikev
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת כו' (ח', ג'). ובגמרא: אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו (יומא ע"א).
וראוי להתבונן בזה הלא כל סדר הדברים האלה באו להציע ולהזכיר לפנינו חסדי אלהינו יתברך שמו מה שהפליא לעשות עמנו במדבר בארץ ציה ושממה ואנחנו לא חסרנו דבר כל משך ארבעים שנה ואיך אמר מרע"ה בתוך התגלגלות הדברים ויענך וירעיבך כאלו גם זה הוא מן המעלות הנפלאות אשר היה באכילת המן וראוי א"כ להתבונן בזה כי באמת גם זאת היא מעלה נפלאה עד מאד. והוא ע"ד שכתבנו למעלה (פרשת שמות במאמר לך ואספת את זקני ישראל) בבאור דברי הגמרא מדת בו"ד כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק אבל מדת הקב"ה מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק (סוכה מ"ו), ואמרנו שם כי חז"ל העירו אותנו לאמר כי בכלל החסרונות אשר בתאות עולם הזה וההנאה בתמידות המדומיות יש עוד חסרון גדול, והוא כי לא תקום ולא תהיה התשוקה עליהם כי אם אחר ההעדר לא אחר המציאות, וכל ערבות המאכל ומשקה ושאר מיני עונג בשעה שהוא ריק מהם יתאוה להם ויחפוץ וישתוקק להשיגם אבל אם כבר השיגם לא יערבו לו עוד בלתי ימים אחדים אחר יום השיגו אותם בעוד הוא זוכר העת שהיה נעדר מהם והיה משתוקק להשיגם, אבל ברבות הימים יתבטל כל ערבות וכל עונג ולא ישתעשע בהם כ"א לסבת רוח אחרת אשר תעבור עליו רוח גאה וגאון היינו לסבת ראותו שאין לזולתו דברים חמודים כמו אלה וא"כ המה לו לתפארת בפני מי שהוא נעדר מהם. ושלמה המלך ע"ה כלל כל זה במלות קצרות נפש שבעה תבוס נופת ונפש רעבה כל מר מתוק (משלי כ"ז, ז'). ויפה כתבנו בספר המדות (ברביעי משער אהבה) כי גם העשיר גם העני שניהם דלים ורקים ממתיקות וערבות עוה"ז העני בעבור שאין יכולת בידו להשיגו והעשיר בעבור שאינו נעדר ממנו וכבר שבעה לה נפשו, עד שנתקיים בו נפש שבעה תבוס נופת, וא"כ לא תמצא מי שיערב לו ענין מעניני עוה"ז בלתי אם הוא משיג בכל יום דבר חדש ובהיותו נמצא אצלו אחר ההעדר ודאי יערב וינעם לו.
כן וכן עשה הקב"ה בחסדו הגדול אל דור המדבר כי בכל יום היו מצפים אליו להשיגו כמאמר בלתי אל המן עינינו, וכמו שביארו רבותינו בגמרא (שם, שם) וזהו ויענך וירעיבך ואחרי כך ויאכילך את המן ואז היה ערב לך מנופת צוף וכל טעם: