Ohel Ya'akov on Torah, Kedoshim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלהיכם (י"ט, ג').
הקדים הכתוב ב' מצות אלו בפרשה זאת ובמה הושוו זה לזה ונראה כי מאמר קדושים תהיו כו' בא להורות שכל התורה ומצותיה המה קדשי שמים אין להם חלק ונחלה בתוך גופות התבל רבת ההבל. כי הכחות שהם בטבע אינם רק אל ענינים חמריים אל קיום הגופות לא לעניני הנפשות כי אין שום כח מן הגוף מעיר ומעורר על חפץ התורה ומוסרה, והיא נזכרת ונעשית רק מצד התעוררות היראה והאהבה אחר העיון וההתבוננות, וכמו שכתבנו בספר המדות (בפרק ב' משער הדעת) ובע"כ צריך האדם להקדים לעצמו האמונה, להאמין בה' ובתורתו התמימה, כי האמונה היא דבר אשר ממנה ראשית ההתחלה, לדבק עצמך ובשרך נפשך ומאודך אל התורה והמצות. כמשפט סוחר הבא לסחור במדינה רחוקה אשר באין ספק יצטרך תחלה להשתדל שיהיה לו מלון להסתופף בו לאסוף אל תוכו סחורותיו, כי לולא כן יבולע כל מסחרו. עד"ז ממש הורה לנו הכתוב במה שהקדים ב' מצות אלה, אחת - היא כולה גופנית מצות כבוד אב ואם אשר עליה מעידים כלם כמאמרם ז"ל יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך (תהילים קל"ח, ד') מאמר פיך לא נאמר כו' כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך חזרו והודו (קידושין ל"א, א') ובאמת קרובה היא אל דעת הנבראים עד כי כמעט גם הבע"ח יש להם חלק במצוה זאת. וכבר דרשו חז"ל: עבד משכיל ימשל בבן מביש (משלי י"ז, ב') עבד משכיל זה אליעזר (עבד אברהם) ימשול בבן מביש זה יצחק שבייש את כל עובדי כוכבים בשעה שנעקד על גבי המזבח (בראשית רבה ס', ב'). והרצון בזה לבאר ענין כבוד אב ואם עד היכן המצוה הזאת מגעת כי הלא יצחק לא שמע מפי הגבורה מצות העקידה, וקבלה באהבה רק מאמונתו באביו אמונה שלימה שמע לקול דבריו ומסר גופו ונפשו לשפוך דמו כמים, הנה בזה בייש את כל המקילים במצוה זאת ואינם שומעים לאביהם כל כך. ב'. מצות שבת ומצוה זאת חציה בקודש וחציה בחול, כי השביתה בקודש ולהתענג בתענוגים ולעדן בדשן נפשו, הוא מן הגוף, ומצוה זאת היא המחברת ענין אלהי אל ענין הטבעי. ולכן אמר הכתוב בלשונו הטהור איש אמו ואביו כו' לאמר כי ענין זה ראוי ומחוייב אליכם מצד טבע אנושיית אשר בכם, כי כן משפט וטבע הבן שלא להרהר אחר האב כלל כמו שעינינו רואות באמונות ודתות כל העמים, אשר מצד הטבע הם אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם כמאמר כי עברו איי כתיים וראו כו' ההמיר גוי אלהים כו' (ירמיה ב', י'). והוא מה שאמרו ז"ל: רעך ורע אביך אל תעזוב (משלי כ"ג, י') רעך זה הקב"ה, ורע אביך זה אברהם, ואם עזבת תן דעתך שלא תכנס לבית אחיך ביום אידך זה ישמעאל ועשו (שמות רבה פרשה כ"ז, א'). ורצונם ז"ל בזה להעיר אותנו על הדברים שאמרנו כי ראשית האמונה ועיקר יסודה על מצות כבוד אב ואם ולשמוע מוסרם כי ראוים הם שיהיו צאצאיהם מקבלים את דבריהם, כי אין אהבה כאהבת האבות אל הבנים, כי הם מוסרים נפשם ומאודם לגדלם, לחנכם להגיעם אל שלמות הנדרש מאת האדם, ויערב להם כל עמל וכל יגיעה כפי אשר תמצא ידם לגמול עמהם טובות לא יישנו אם לא ייטיבו. וא"כ במי ראוי להאמין כמו שראוי להאמין במוסר אב וכמ"ש הרמב"ן ז"ל על מאמר והודעתם לבניך כו' (דברים ד', ט') וז"ל כי האב לא יעיד שקר לבנו ולא ינחיל אותו דבר הבל ואין בו מועיל.
אשר ע"כ אמרו ז"ל הוקש כבודם לכבוד המקום (ב"מ ל"ב) כי ע"י כבוד אב ואם יקנו הבנים האמונה לכבד המקום כמ"ש למעלה פרשת יתרו (על מאמר אמירה נעימה כתיבה יהיבה) וכאשר יעלה על לב הבן לבלתי שמוע בקול אביו ואמו, ושלא להאמין למוסרם אז הוא רשע למות כי הוא מורד בהוריו ומשלם רעה תחת טובה, והוא ממסיגי גבול אשר גבלו ראשונים. והוא ממש כאדם הולך בדרכים ועוזב דרך הסלולה אשר לנגד עיניו רבים הולכים בה והוא הולך נתיבות לא עבר בהן איש ועליו נאמר אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח (משלי כ"א, ט"ז) כי סופו לאסוף אל תוכו כל מדות רעות ונשחתות אחר כי אינו שומע עוד אל הבורר לו הטוב מן הרע, והיפה מן המגונה, וסופו שיגביר עליו הדלות והשכלות להיות עבד לעבדים ובע"כ יהיה סר למשמעתם אשר גם נפשו יודעת מאד כי הם אינם דורשים כ"א להשיג הטוב ממך להעבידך בקושי ובפרך. וא"כ הלא טוב ליראי אלהים אשר יבחרו לשמוע אל איש אחד אל קול אביו ואמו שהמה האוהבים האמתיים דורשים הטוב רק לנפשך, ואז לא תצטרך לשמוע אל הזולת כי תתמלא חכמה ותבונה ומעלות אשר בהם שרים ישורו. וז"ש הלא טוב לכם רעך ורע אביך אל תעזוב אבל אם עזבת תן דעתך שלא תכנס לבית אחיך כו' זה ישמעאל ועשו, כי לא תשיג עוד אוהב נאמן כמו אביך זה ילדך אבל בהכרח תבוא ליד ישמעאל אחיך אשר תדע את לבבו שאינו דורש כ"א טובת עצמו: