וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר ויודע ה' את אשר לו גו' (ט"ז, ה'). מדרש: אמר להם משה גבולות חלק הקדוש ב"ה בעולמו יכולים אתם לערב יום ולילה כבר נאמר ויהי ערב ויהי בקר ויבדל אלהים בין האור ובין החשך בשביל תשמישו של עולם וכו' כך ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים (דברי הימים א' כ"ג, יג) אם יכולים אתם לערב אותה הבדלה שהבדיל בין האור ובין החושך אתם יכולים לבטל את זה (פרשה י"ח, ז').

ומה מאד ראוי להתבונן בזה מה היתה כוונת משה רבינו ע"ה במאמר בקר, כי אם הכוונה היתה להמשיל כהונת אהרן אל דבר חזק שלא יוכל להתבטל יש ויש כמה דברים חזקים כראי מוצקים והכתובים משתמשים בהם, כמו כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה (שיר השירים ח', ו') וכדומה הרבה, ובע"כ כוונו חז"ל אל כוונה עמוקה במה שבחר משרע"ה במאמר בקר, אבל הסכת ושמע!

הנה רז"ל דרשו ויקרא אלהים לאור יום אלו מעשיהם של צדיקים ולחשך קרא לילה אלו מעשיהם של רשעים (במדרש בראשית). (תמצאנו מבואר באהל יעקב פרשת בראשית ע"ש וינעם לך) ודע כי הדרש הזה איננו רחוק מן הפשט, כי האדם גוף ונשמה וכמו אשר הגוף יש לו עיני בשר רואים ומבחינים בדברים גשמיים, כן השכל ועיני הנפש לראות להבחין בין טוב לרע, וכמו אשר אל עיני הגוף נברא האור כן יש אל הנפש אורה המיוחד אליה לפי דקות ענינה. לכן מאמר ויהי אור רומז על שניהם, א'. על האור הנראה בעיני בשר, ב'. על אור השכל להבחין בין מעשיהם של צדיקים למעשיהם של רשעים.

ומעתה המאמר יתבאר יהה אף נעים והוא ע"פ משל לאחד בא אל חנות סוחר גדול לקנות אצלו על מלבוש, וזה בא אליו באישון לילה ואפלה וימהר הסוחר והדליק נרות בחנותו למען לראות את אשר יבחור לעצמו, והסוחר שאל אותו איזה סחורה בדעתך לקנות מן הפשוטים או מן החשובים, השיב ואמר אין הבדל בין סחורה לסחורה בין מין ומין כי הכל אחד ואיזה אשר אחפוץ אקח, ומחיר אחד לכל הסחורות, כשמוע הסוחר את דברי הנבל הזה הלך וכבה את הנרות אשר בחנותו והושיבו בחושך, וזה מתפלא ואומר לו מה אתה עושה, ויען הסוחר ויאמר אם כדברך שאין חילוק והבדל בין טוב לרע, ומחיר אחד לכל הסחורות א"כ הנר למה? הלא הוא כדי להבחין בין טוב לרע בין סחורה פחותה לסחורה יקרה, ולדבריך אשר דברת הנר אך למותר, רק כל סחורה שתעלה בידך קח לך.

הנמשל כי הקב"ה יוצר אור השכל מצורף אל אור היום שידעו אנשים להכיר בין איש לאיש, ולהבחין בחכמה ושכל טוב יתרון אחד על חבירו להעריך כל אחד לפי מדרגתו, וקרח בא ואמר כי כל העדה כלם קדושים והכל במדרגה אחת אין הבדל ביניהם כקטן כגדול, אם כן האור והשכל וההבחנה אך למותר.

וזהו שאמר להם משה גבולות חלק הקב"ה בעולמו ומתוק האור להשכיל לדעת בין איש לאיש, ואתם הלא יכולים אתם לערב יום ולילה ולכבות את אור היום, כי לדעתכם אין צורך אל הנרות אם כל הסחורות שוות, ובע"כ אתם רואים שאין זה ביכולת ביד מי לערב יום ולילה כי יש צורך גדול להבדיל ביניהם כי יתרון לאור מן החושך בשביל תשמישו של עולם, כך ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים, והענין נחמד.