Ohel Ya'akov on Torah, Korach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני ה' אתה והם ואהרן מחר (ט"ז, ט"ז).
נכפלו הדברים לאין צורך כי למה לו לומר עוד הפעם אתה והם הלא כבר אמר אתה וכל עדתך.
והנראה בבאור זה כי כוונת משה היתה בענין המחתות אותו ענין עצמו אשר אמר במופת המטות, כי במופת המטות נאמר ומטה אהרן בתוך מטותם (במדבר י"ז, כ"א) שפי' ז"ל באמצע המטות, למען יהיו כל שארי המטות קרובים אל אויר קדושת אהל מועד ומטה אהרן יהיה נחבא ונסתר באמצע, כי אם מטה אהרן יהיה יותר קרוב אל אויר הקדושה ומטהו יפרח עוד יהיה להם מקום להתלונן ולומר כי ע"כ פרח מטה אהרן שהיה קרוב אל האויר, ואם היה שלי קרוב היה שלי הפורח לכן הרחיק אותו יותר מכל המטות ועכ"ז פרח, זה להם לאות אמת כי הקב"ה בחר רק באהרן.
וזה הדבר עצמו אמר להם עתה במופת המחתות שיקחו איש מחתתו ולתת עליהם קטורת והקרבתם לפני ה', היה משה חושש עוד אם יעמוד אהרן תחלה לפני ה' סמוך לאהל מועד ואח"כ אחוזת מרעיו וקרח יעמוד אחר כלם עוד ישאר לו מקום להתלונן ולומר כי על כן בחר הקב"ה באהרן בעבור שעמד סמוך למשכנו, ומה לו יתברך לחפש, ואם הייתי אני עומד בקירוב מקום ודאי נבחרתי אני. לכן נשמר משה רבינו ע"ה מזה ואמר אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני ה', ודייק עוד והציע לפניו סדר המעמד אתה (תחלה) והם ואח"כ אהרן שיעמוד אהרן אחר כלם ואז יתברר לפניך כי אין הקב"ה בוחר רק באהרן והבן, ע"כ.