איש כי ידור נדר גו'¹ לא יחל דברו גו' (ל', ג').

footnotes: ¹ ובמדרש (ריש פרשתנו) איש כי ידור כו' הדא הוא דכתיב ונשבעת חי ה' באמת במשפט ובצדקה (ירמיה ד', ב') אמר להם הקב"ה לישראל לא תהיו סבורים שהותר לכם להשבע בשמי אפי' באמת אין אתה רשאי להשבע בשמי אא"כ יהיו בך כל המדות האלו את ה' אלהיך תירא שתהיה כאותם שנקראו יראי אלהים, אברהם יוסף ואיוב, אברהם עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה (בראשית כ"ב, י"ב), יוסף את האלהים אני ירא (שם מ"ב, י"ט), איוב איש תם וישר ירא אלהים (איוב א', א'), (פרשה כ"ב, א'). עיין הגהות הרד"ל שביאר שבאברהם נאמר למען אשר יצוה את בניו כו' ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט עיי"ש, וזה רחוק ודחוק מה ענין מאמר זה אל שבועה. אבל האמת הוא מ"ש הרב מוהר"א מ"ץ דפה מעזריטש ז"ל על דרך שכתוב בבאורי רבינו הגאון מווילנא ז"ל על מאמר צדק ומשפט ומישרים (משלי א', ג') כי צדק ומשפט הוא מה שצריך האדם לעשות לעצמו, כי גם המשפט צריך האדם להשפט בעצמו כמאמר (ברכות ו') טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר ממאה מלקיות, ולקבל על עצמו יסורים על החטאים אשר עשה, ומישרים הוא מה שצריך לעשות בינו ובין רעהו. זהו שדרש המדרש על מאמר איש כי ידור נדר לא יהיה נדרו רק לה', היינו לעשות צדקה ומשפט לכבוד שמו יתברך או השבע שבועה יהיה רק לאסור אסר על נפשו. וע"ז יפה אמרו הדא הוא דכתיב פי' אלה הדברים בעצמם הם דברי הנביא וכאמרם ז"ל ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא כי הנביא אומר ונשבעת חי ה' באמת אבל רק במשפט וצדקה, וזהו אמר להם הקב"ה לא תהיו סבורים שהותר לכם להשבע בשמי אפי' באמת, אין אתה רשאי להשבע בשמי אא"כ יהיו בך כל המדות הללו שתהיו כאותם שנקראו יראי אלהים אברהם כי אמר הרימותי ידי בשבועה אם מחוט ועד שרוך נעל ועשה בזה צדקה, יוסף נשבע ואמר וחטאתי לאלהים וכמ"ש במדרש האלהים איני עושה הדבר הזה, איוב נשבע ואמר עד אגוע לא אסיר תומתי ממני (איוב כ"ז, ה') הא לך מבואר כי אין המדרש מדבר רק מן אותם שעשו משפט וצדקה אל עצמם בשבועה, והוא ביאור יקר:

כתבנו בזה דברים נמרצים למעלה בפרשת נשא עיי"ש: