מדרש: כי בא החלום ברוב ענין (קהלת ה', ב'). אמר פרעה מי מתקיים על מי, אני על אלהי או אלהי עלי, אמר לו אתה על אלהיך (פרשה פ"ט, ג') וכו'.

אמר ר' יוחנן הרשעים מתקיימים על אלהיהם ופרעה חולם והנה עומד על היאור, אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם והנה ה' נצב עליו (שם, ד').

והמאמר סתום וחתום מאד! ולבי אומר לי בזה דרך קרוב ויהיה כל הדרש הזה מיוסד על מלת על האמור בכתוב, בהזכיר דבריהם ז"ל על מאמר הכתוב אלה יעמדו לברך את העם כו' ואלה יעמדו על הקללה (דברים כ"ז, י"ב) בקללות לא נאמר לקלל את העם כמו שכתוב בברכות לברך את העם רק ואלה יעמדו על הקללה. כי ישראל עליונים על הקללות וכובשים אותם כי המה עודפים וגבוהים עליהם, עד כאן, ומעתה דע לך כי אלהים יתברך עשה את האדם בארץ למען הגדיל כבודו ומלכותו על ידו כמאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו כו' (ישעיה מ"ג, ז') והאדם גם הוא כל עיקר קיומו אך עם חסד ה' וטובתו מהספקת כל מחסוריו וסדרי עניניו, וידענו כי כמו במלך בשר ודם יש שרים וסגנים הנלוים אל ממשלת כבוד מלכותו, הפקידים על צבאי חייליו לוחמי מלחמתו ואין להם דבר מעבודת עבודה ועבודת משא, ומנת חלקם וכוסם ניתן מאת המלך הרבה מאד, ויש עבדים עושים עבודות קשות וכבדות ואין להם בלתי הלחם אשר בדאגה ובעצבון יאכלו. הנה בהם ראוי לומר כי המלך מתקיים עליהם כי כל משענת שבט מלכותו הוא עומד ונשען עליהם ועל ידם תכון כסא ממלכתו. לא כן הראשון כי מה שהמלך נעזר מסבתם איננו עשירית ממה שישיגו הם מטוב המלך.

כן ממש מלכות הבורא יתברך ערוכה ושמורה רק על ידי עבדיו העשוים מצותיו ודבקים במדותיו כי על ידיהם יתהלל ויתפאר שמו הגדול בעולם וכמאמר ישראל אשר בך אתפאר (שם מ"ט, ג'). (וכמו שהארכנו למעלה בביאור ענין זה) הרי שהקב"ה כביכול כבוד מלכותו מתקיים עליהם. והמה לא יערבו לנפשם מאומה ממגד טוב העולם הזה כמו שאמרו ז"ל (כתובות ק"ד) ברבינו הקדוש שבשעת מיתתו זקף עשר אצבעותיו ואמר גלוי וידוע לפניך שלא נהניתי מן העולם הזה אפילו כאצבע קטנה וכמו כן אמרו ז"ל כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת (תענית כ"ו). לא כן הרשעים כי יתנו עינם ולבם אך למה שהוא נוגע לנפשם להתענג בתענוגות בני אדם וכל טוב העולם הזה ולא ישימו על לב לחפש ולבקר אחר מה שהוא מפיק כבוד ה' יתברך ותפארת מלכותו. ועם כל זאת הוא יתברך כל מה שישאלו עיניהם לא יאציל מהם, עליהם אמרו ז"ל הרשעים מתקיימים על אלהיהם אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם.

והנה עתה יתבאר גם כן מה שהם ז"ל הציבו ציון מאמרם על דברי החכם כי בא החלום ברוב ענין (קהלת ה', ב') אשר לכאורה לא ידענו מה רצו ז"ל בכתוב הזה ומה ענינו פה. אבל נבינהו במשל עשיר אחד שהיה מסחרו גדול עד כי כל החנונים מהעיירות הסמוכות באו אליו לקוח סחורה מאתו, ומשפטו היה להתאחר בכל יום בבית התפלה עד קרוב לחצי היום, פעם בא אחד מעיר נכריה לביתו ושאל עליו ותאמר לו אשתו עדנה לא בא מבית המדרש, סר וילך, ויהי כבואו לביתו ותספר לו לאמר הן בא אלי איש אחד ושאל עליך ואמרתי לו כי אין האיש בביתו, גער בה לאמר מדוע עזבת את האיש היה לך לקרוא לי מבית המדרש. ויהי לימים אחדים בא איש זר לביתו ושאל עליו ותאמר לו שבה ידידי אלך וקראתיו, ויבוא לביתו ונתן לו שלום, ושאלו על אודותיו ויספר לו כי הוא איש עני ודל שואל עזרה מנדיבי העם, ומצד ההכרח נתן לו איזה מתנה ויפן וילך, ואחר כך חרק שן עליה למאד לאמר שלוח שלחת אלי לפצעי וקראתני לחבורתי, ותאמר לו הכי לא צוית עלי מאז לקרוא לך בשיבואו אורחים לביתי. ענה ואמר לה הלא עליך לשאול אותו תחילה מה שאלתו ובקשתו, וכאשר תשמע ממנו מה שהוא לטובתנו תקראני, ואם בא לקבל מתנה תענהו אין האיש בביתו.

הנמשל פרעה היה נבוך ומותעה בחלומו ולא ידע אל מה ירמוז אם אל מה שמפיק טובתו או רעתו. והנה רז"ל אמרו חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מתקרי' (ברכות נ"ה) ואמרו עוד כל החלומות הולכים אחר הפה (שם) כי כל עוד שלא נפתר החלום הוא כאגרת החתום לא יועיל ולא יזיק. ומעתה האמנה כי פרעה היו עיניו נשואות וכלות מאד לדעת פתרון חלומו, עם כל זאת היה ירא על נפשו מלספר אותו לאדם פן יפתור אותו לרעתו, מה שאין כן בשלא יהיה נפתר אין לפחד מאומה. על כן כבוא יוסף לפניו הקדים ואמר לו אשמיעך חלומי ואתה לא תפתור אותו לי בלתי אם לבך יגיד לך כי הוא לרמוז על מה שמפיק טובתי, לא כן אם תבין בו כי הוא רומז לרעתי יהיו הדברים עצורים בלבך ולא תוציאם על דל שפתיך.

ומה נמרצו עתה דברי המדרש במה שהביאו מאמר כי בא החלום ברוב ענין, כלומר לבעבור כי החלום נוטה לענינים רבים לטוב ולרע וכל אימת שלא נפתר אין לחוש על רעתו, על כן פרעה בפעמון רוחו הקדים ואמר אל יוסף מי מתקיים על מי אני על אלהי או אלהי עלי. כלומר אם שהחלום רומז על גדולתי והתרוממותי שאשיג מאתו או להיפך, עד שהשיבו יוסף אתה על אלהיך כלומר אני מבין כי יתורמם קרן מלכותך על ידו, וכמו שכתוב אלהים יענה את שלום פרעה, וכן היה כי על ידי הרעב כל זהב הארץ בא אליו.