ויהי כאשר פתר לנו כן היה אותי השיב על כני ואותו תלה (מ"א, י"ג).

ראוי להעיר במה שכתוב אותי השיב כו' בשכבר ידענוהו, והיה די במאמר ויה כאשר פתר כן היה. אולם גם בזה כוון שר המשקים להפליג את יוסף ולומר כי רק על ידי פתרונו נעשה הדבר, כי הנה לפעמים יזדמן באם יתחייבו שני בני אדם ראשם למלך, אחר שהומת אחד מהם יהיו מוחלים להשני יען כי כל עיקר הדבר הוא לגדור גדר על העם למען ישמעו וייראו ולא יקלו עוד בכבוד המלך, ואחר שהומת האחד הלא מכבר כבוד המלך יבוא על מקומו, כי כבר יקבלו העם מוסר עם ראותם מיתת האחד ולמה ישפוך עוד דם השני על חנם. ואם הדבר כן גם פה מקום לומר כי גם לשר המשקים היה משפט מות אך מסבת מה שהומת כבר השר האופים על כן ויתר על מיתתו, אבל פתרון יוסף לא הועיל אליו מאומה, לזה אמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה, כלומר מסבת פתרונו היה כן, והעד - סדר המעשים אותי השיב על כני תחילה, ואחר כך ואתו תלה ומזה יבחן כי אך פתרון יוסף עמד לי, כי אם לא כן היה החיוב להיות הדבר להיפך היינו לתלות תחילה שר האופים ואחר כך להשיב אותי.

עוד יתכן בזה על פי אמרם ז"ל (ברכות פרשת הרואה) שלושה חלומות מתקיימים ואחד מהם חלום שחלם עליו חבירו. ואם כן גם פה מקום לומר כי מה שנעשה עם שר המשקים ועם שר האופים לא היה מפאת פתרון יוסף, רק מסבת כי פתרון כל אחד חלם עליו חבירו כמבואר במדרש (על מה שכתוב איש כפתרון חלומו חלמנו), אי על זאת הוכיח שר המשקים לפני פרעה ונתן מופת לדבריו כי מה שנעשה אתם היה רק מסבת יוסף עבור שפתר כן, והוא שאמר פרעה קצף על עבדיו ויתן אותי במשמר כו' אותי ואת שר האופים, כלומר אותי תחילה, ונחלמה כו' אני והוא אשר לכאורה מלות יתרות הן אבל דייק לספר לו סדר חלומותם אני והוא כלומר אני תחילה ואחר כך הוא. ולכן הוכיח ואמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה כלומר אך כפתרון יוסף כן נתקיים, והמופת - אותי השיב על כני תחילה ואותו תלה כלומר אחר כך. ואם מה שנעשה אתנו היה מפאת חלום חבירו היה מהראוי שיוקדם משפט שר האופים לשל שר המשקים כסדר החלומות, כי תחילה חלם לשר המשקים שיתלו לשר האופים ואחר כך חלם לשר האופים כי שר המשקים ישוב על כנו, ומזה יאמת כי הכל היה על פי פתרוני יוסף וכנזכר לעיל.

ובזה אני מבין דברי הכתוב (סוף וישב) וישב את שר המשקים על משקהו כו' ואת שר האופים תלה כאשר פתר להם יוסף (מ', כ"א) אשר לכאורה מלות יתרות דיבר הכתוב כי כבר הוא ידוע שכך פתר יוסף. ובמדרש וזה לשונו: וישב את שר המשקים כו' אירע לזה מה שנאמר לו ולזה מה שנאמר לו (פרשה פ"ח, ו'), אשר לכאורה לא ידענו מה רצו ז"ל ומה חדשו בזה הלא מקרא מלא דבר הכתוב וישב כו'. אולם לדברינו כוונו לומר אירע לזה מה שנאמר לו, כלומר מה שראה בחלומו על עצמו וכפתון יוסף ולא מסבת מה שראה חבירו עליו, והם ז"ל באו לבאר דברי הכתוב שאמר וישב כו' ואת שר האופים תלה כאשר פתר להם יוסף, כלומר לא מסבת חלום חבירו כי אם לאשר יוסף פתר כן. וזהו שאמרו אירע לזה מה שנאמר לו, ולזה מה שנאמר לו, כלומר מה שנאמר לו מפי יוסף רמיזת חלומו הנראה אליו. והבן.