ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו כו' (ל', ב').

הורה בזה על מה שאמר הנביא ע"ה דרשו ה' בהמצאו כו' וישוב אל ה' וירחמהו כו' (ישעיה נ"ה, ו'-ז'), והרצון בזה לבאר לנו שלא נהרהר אחר הקב"ה לאמר מדוע נהיה כצועק ואינו נענה, הלא אנחנו מרבים בתפלה ותחנונים והקב"ה אומר מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות כו' (ישעיה נ', ב') ואנחנו אומרים ההיפך אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי (תהלים כ"ב, ג').

ופשר דבר זה הוא כמאמר כי מי יחמול עליך ירושלים כו' את נטשת אותי נאם ה' אחור תלכי (ירמיה ט"ו, ה'-ו'). ביאור הדברים כי הקב"ה כביכול קובל ואומר כי מי יחמול עליך ירושלים כו', גם כי יש ויש הרבה שמתפללים ומרבים תחנות ובקשות, אכן הלא התנאי הראשון של המבקש והמתחנן שיהיה מצבו נגד פני המתבקש, ואם יעמוד המבקש אחורי המתבקש מי הוא שיענה לו. וזהו כי מי יחמול עליך ירושלים כו' הלא את נטשת אותי אחור תלכי. ממש על דרך המלמד לעם הארץ סדר הנענועים לפניו וממנו לאחריו מימינו ומשמאלו ולא ידע כי העמידו נגד דרום או צפון ומערב לא למזרח, וזהו הלא אחור תלכי כמאמר ואותי השלכת אחרי גוך (מלכים א' י"ד, ט') כמליצת חז"ל הפליגן מכנגד פניו (בראשית רבה א'). לכן התנאי הראשון של המתפלל הכון לקראת אלהיך ישראל (עמוס ד', י"ב) ואם עמידתנו תהיה נכון לקראת אלהינו אז גם תפלתנו תהיה לרצון לפני ה', וזהו וישוב אל ה' וירחמהו, וזהו ושבת עד ה' אלהיך: