ובסמוך: גדול השלום שנתן לפינחס שאין העולם מתנהג אלא בשלום והתורה כלה שלום שנאמר וכל נתיבותיה שלום (משלי ג', י"ז) ואם בא אדם מן הדרך שואלים לו שלום, וכן שחרית וערבית שואלים בשלום כו' (פרשה כ"א, א').

הנה מכל הראיות שמביא המדרש נראה כי מאמר שלום מורה על דבר העומד על שלמותו, כמאמר שלמה המלך ע"ה ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף כו' (קהלת ג', י"ד) לכן שואלים לעוברי דרכים וכדומה השלום לך, ולא חסרת דבר בדרך או בלילה, כי המה עלולים להשיג בהם ח"ו פגם וחסרון. והוא מה שאמרו במדרש אמר לו מה תעשה בכאן אמר לו ליטול נשמתך באתי אמר לו אין אתה נוטל נשמתי יש בי כח מכל באי עולם, אני נולדתי מהול ולא נצרכתי למוהלני ובו ביום שנולדתי הלכתי ברגלי ודברתי עם אבי ואמי כו' (סוף ברכה). והדברים מפליאים וכי אין למשה מעלות אחרות היותר גדולות ונפלאות, כי הלא משה עלה למרום, ונתגשש עם המלאכים, וכדומה מעשים נפלאים עד אין שיעור.

אבל הענין כך הוא כי זה כלל גדול שאין הברכה מצויה בלתי על דבר שלם, ואין הס"א מצויה בלתי על דברים פגומים ולכן אמר לו משה רבינו ע"ה אין שלום אמר ה' לרשעים היינו לא ישלוט בי כי אני שלם, והוא טען ואמר הלא ברית כרותה לו שכל הנשמות נמסרות בידו כי קודם מיתתם הם מתחסרים משלמותם כמאמר המדרש (ב"ר מ"ב) כל עמת שבא כן ילך כמה דאתא בחליטין כן הוא אזל בחליטין (עיין מ"כ). ע"ז אמר לו משה אין אני כשאר בני אדם שנבראו חסרים ולכן מוכרחים להגיע קודם מותם אל חסרונם לא כן אנכי כי יצאתי מבטן אמי שלם והלכתי ודברתי תיכף עם אבי ואמי ולכן גם עתה אני לא אחסר מאומה, ואין שלום אמר ה' לרשעים.

ונשוב אל הענין שאמרו גדול השלום היינו כי אם נזכה שיהיה הכל על שלמותו כמו שנבראו אין עוד טובה גדולה יותר מזה. וכן התורה אינה רק להשלים האדם שיהיה בשלמותו ושיהיה העולם על שלמותו כמאמר וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם כו'. וזהו מאמר באורח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט (משלי ח', כ') היינו מה שאנחנו רואים הקב"ה מדקדק עם הצדיקים לאין שיעור עד שאמרו איזהו חסיד המתחסד עם קונו, לזה העיר אותנו ואמר כי הוא על דרך שאמרו במדרש (פ' אמור) על ד' מינים שבלולב הערבה היא נגד הריקנין שבישראל אמר הקב"ה לכלותם א"א אלא יהיו באגודה אחת וישלימו הטובים במותר עבודתם את החסרים ושלמותם. וזהו בארח צדקה אהלך במה שהגדולים מוותרים בעבודתם בין הכל אהלך בתוך נתיבות משפט.

וזהו תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם כי ע"י הת"ח והצדיקים ישלימו את הפחותים בעם. ואמר יהי שלום בחילך פי' בממונך וכן שלוה בארמנותיך, וכי תאמר בלבבך מה לו לייגע את עצמו כדי להשלים גם אחרים, לזה אמר למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך.

משל אחד השאיר אחריו עושר גדול והיה לו ב' בנים, חכם וסכל ונתן כל הונו ורכושו אל החכם, אבל גזר עליו שיקח את השוטה אצלו אל שלחנו ויספיק לו כל מחסוריו, לימים שמע אחד על החכם איך הוא קובל ומצטער על השוטה הזה שהוא יושב בביתו אוכל מפתו כו' הוכיח אותו ואמר לו למה לא תזכור כל העושר אשר לקחת בידך בעבורו.

וזהו למען אתי ורעי אדברה נא שלום בך כי בשבילם תקבל חלקם הטוב: