Ohel Ya'akov on Torah, Pinchas
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ביום השמיני עצרת תהיה לכם (כ"ט, ל"ה). מדרש: יספת לגוי ה' יספת לגוי נכבדת (ישעיה כ"ו, ט"ו) אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה עליך ליתן לנו את המועדים ועלינו להיות מקריבים לפניך (פרשה כ"א, נ"ג).
באור זה על דרך אב נותן מתנות לבניו, אחד מקבלם וגונז אותם להיות לו למשמרת, ואחד קבל המתנות מיד אביו והולך ומשחק בקוביא והפסיד המתנות שנתן לו אביו, ודאי אין מהראוי אל האב שיתן לו מתנות אחרות תחתיהן, אחר אשר לא לו יהיו כי דרכו לילך ולהזיק ולהפסיד, והמשחק בקוביא עם הנער הזה הלא הוא אין לו קורבה עם אביו שתשאר טובתו אצלו, ועוד גם זאת כי הבן אשר טובת אביו בידו שמורה וערוכה הוא יעורר כל חפצי לבבו להחזיק טובה לאביו על שהטיב עמו ונתן לו מתנות יקרות כאלה, אבל הנבל הזה על מה ולמה יבוא להחזיק טובה לאביו אם הטובות כבר אבודים ממנו.
כן אנחנו כאשר יוסיף הקב"ה מתנה טובה אלינו, כמו מועדי ה' מקראי קודש, אנחנו שמחים מאד בעבודת היום הנכבד והטובה היא נשארת שמורה וערוכה בידינו ואין אל אחרים ממנה כל מאומה. לא כן הזולת כי הוא מרבה לא לו, היינו ישתה וישכר ויעלה שכר לאחרים והוא ישתכר בו הרבה יותר ממה שהכניס אל תוך פיו.
וזהו שהכפיל ואמר יספת לגוי ה' (בהיותך מוסיף טובה אל אחד יספת לגוי אחר והוא ירויח ואצלו תשאר הברכה, אבל אצלנו) כאשר תוסיף ברכה וטוב אל הגוי הקדוש הזה, וזהו יספת לגוי ה' יספת לגוי, כלומר לו לעצמו, ולכן נכבדת כי ראוי אלינו להודות לך על טובותיך ולברך את שמך על הברכה אשר השגנו אבל רחקת כל קצוי ארץ.