Ohel Ya'akov on Torah, Re'eh
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כי יהיה בך אביון מאחד אחיך כו' כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשיך כו' (ט"ו, ז'-י') ובגמרא: גלגל הוא שחוזר בעולם (שבת קנ"א, ב').
ובמדרש הוסיפו ואמרו: אמר רב נחמן כגלגלא דאנטילה דמליא מתרוקן דמתרוקן יתמלא (פירוש: שמניחים על הגלגל חבל ארוך ושני כלים קשורים בשני קצות החבל וכאשר מושכים המלא יורד הריק ואח"כ חוזרים חלילה ומעלים אותו שנתמלא עתה והשני יורד).
והדברים צריכים באור והבנה!
אמנם דע כי כבר מלתי אמורה בספר קול יעקב (קהלת על מאמר טוב ללכת אל בית אבל) על מה שספרו ז"ל (במדרש קהלת א' על מאמר מה יתרון לאדם בכל עמלו) מעשה דבר קפרא שכתב על פתחו של רבינו אחר כל שמחה מות. שהכוונה בזה אל מה שכתבו הראשונים ז"ל כי הארץ ניתנה תחת ב' מנהיגים והם מידת הדין ומדת הרחמים, ולא תפרוץ ממשלת האחד יותר על האחר רק ממשלתם תמיד בשוה שבערך מה שהעניש המידת הדין יתן המידת הרחמים שכר טוב לאחרים, וכאמרם ז"ל כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש (ברכות י"ז) כי הוא היה סובל מידת הדין של כל בני דורו. ואולי זהו מאמר עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה' (משלי כ"ב, ב') ובמדרש: העני פוגע בעשיר ואינו נותן לו עושה כלם ה' מי שעשה לזה עשיר יכול לעשותו עני ומי שעשה לזה עני יכול לעשותו עשיר (ויקרא רבה ל"ד). אשר לכאורה יפלא הדבר מאד מדוע יהיה הדין להעניש את העשיר על שלא נתן לו, די לו מה שאבד שכר מצוה שהיה בידו לעשות ולזכות לשכר גדול יעדר ממנו עתה השכר, אבל מדוע יתחייב עני בעונש, וכי עשה לו מאומה מן הרע.
אבל לפי דברים הענין מובן מאד כי העני והעשיר הלא שניהם נערכים בפלס ומאזני משפט זה לעומת זה, כי כפי העושר שישיג העשיר כן יעריכו הדלות על העני, וא"כ הלא הדין נותן אל העשיר שיספיק את הדל בימי עניו, כדברי המשל הנזכר שני בני אדם תלו כליהם בשני ראשי החבל אשר על הגלגל אשר בשעה שימשוך אחד את החבל להעלות שלו מן הבור ראוי לחבירו שיסייע לו, יען כי בעת שהוא עוסק להעלות את שלו באותו עת הלא הוא עוסק גם כן בירידת השני.
הנמשל מי שחומל על דל וסובל בצרת עניו ומספיק לו צרכו, הדין נותן שיהיה הוא העשיר ולשקול לו עשרו נגד דלותו של זה, אבל כאשר העשיר מעלים עיניו מן העני למה ישא העני משא העוני בעבור העשיר, לכן מי שעשה לזה עשיר יכול לעשות אותו עני, כי אין הדבר מחוייב שיהיה זה דוקא העשיר כי אפשר לשקול העושר אל יד אחר.
וזהו כי יהיה בך אביון לא אמר כי יהיה לך כו' להורות על הדבר שאמרנו כי האביון הוא כמו נתח מנתחיו של העשיר, כי כפי המשקל אשר שקלו לו עשרו שקלו לעומתו דלות העני, וזהו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' כו' וכדברי המשל הנזכר בגלגל הבור.
ונמתיק לזה מאמר ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה (ישעיה ל"ה, י'). כי הנה בעוה"ז כל עוד שהעולם מתנהג על ידי ב' מנהיגים הנ"ל הנה הפלס ומאזני משפט ביד ה' יתברך להנהיג עולמו זה לעומת זה, אם כן כאשר העשיר מתעשר ומתגדל ומתעלה ומתענג בעשרו מכריח הדין להכביד הדלות על העני. ומעתה יפה אמר שלמה ע"ה לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עושה (קהלת ב', ב') כלומר כמה יהיה מוכרח להכריע דלותו של העני נגד הפלגת שמחתו של זה.
וזהו מאמר המדרש ארורים הרשעים שמבקשים לשמוח בעולם (פ' אמור) וטעם הקללה הזאת יען כי המה מכבידים הדלות והסבל על העניים. וכבר מצאנו בדברי רז"ל על רבינו הקדוש כאשר נתרפא והיה שמח באותה שעה אמר ר' חייא אוי לכם חיות שבארץ ישראל אוי לכם עוברות שבארץ ישראל (ב"ר צ"ו). ואפשר לומר כי בעבור זה נהגו בני אדם בעשותם שמחה על איזה טובה לשמח גם את אחרים יען כי השמחה היא סבה גורמת להעציב לב העניים הערוכים במשקל זה לעומת זה, וכאשר תתוסף לזה השמחה יתוסף לזה הצער והאבל לכן הוא מחייב את עצמו לשמח גם האחרים, וכמו שכתב בר קפרא על פתחו של רבינו הקדוש אחר כל שמחה מות, כי לפי המערכה זה לעומת זה יהיה ההכרח להוסיף בצערו של זה עד ערך שמחתו של זה. והיתה כוונתו בזה להעיר אותו שהיה לו לקרוא אנשים לאין מספר למען הקים מאמר כליון חרוץ שוטף צדקה (ישעיה י', כ"ב) כלומר הצדקה שעושה לשמח את אחרים ישטוף הכליון החרוץ ע"פ המשקל הראוי. אבל כל ההנהגה הזאת אינה רק בעוה"ז כל עוד שהמנהיגים יעריכו המאזנים זה לעומת זה, אמנם על העתיד הבטיח ואמר ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה, כלומר שלא יהיה שלטון אל המידת הדין להעריך את הרע נגד הטוב רק שלום ואמת ששון ושמחה מכל צד, וזהו ונסו יגון ואנחה וזה לעומת זה לא יהיה עוד: