Ohel Ya'akov on Torah, Re'eh
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך (ט"ו, י').
דע כי ענין ההתנצלות אשר במאמר ורעה עינך באחיך האביון כך הוא כי הנה עינינו רואות דרך העשיר עם העני כי בטרם יתן לו הלא ירבה לעיין בו ולדקדק אחריו עד כחוט השערה אולי ימצא בו דופי לפטור עצמו מנתינתו, כי כן משפט כל הסחורות כל עוד שהסחורה היא ביד בעל המלאכה עצמו או קרובה אליו היא בזול מאד וכל אשר תתרחק ממנו והלאה ליד שני שלישי רביעי היינו מאת הבעל מלאכה אל הסוחר ומאת הסוחר אל החנוני הראשון וממנו אל השני, תתייקר בכל פעם יותר.
כן ממש בדבר ההשפעה העשיר המקבל שפעתו מאת הקב"ה בעצמו אין שום הקפדה עמו אבל נותנים ונותנים לו עוד אוכל למכביר כאשר יוכל שאת. אמנם הבא לקבל מאת העשיר תתייקר ההשפעה. כי העשיר לא יתן מברכתו כ"א כאשר יהיה לו בריוח, ובתנאי כאשר המקבל יהיה ישר בעיניו יהיה מוחזק לאיש כשר, חכם וצדיק, ואם ימצא בו דבר הבלתי נאות ע"פ השערתו יכחידהו גם מן הלחם אשר הוא אוכל. לזה אמר השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל כו' ורעה עינך באחיך האביון, תתחיל להביט בו ולעיין אחריו בעין רעה למצוא בו דופי, וזהו נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו, גם אם העני הזה אינו כשר לפניך כמשפטך אשר אתה חרצת עליו, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' כו' ובכל משלח ידך. כי כמעשה ידך יתן לך, כי הנה לא כל המעשים ולא כל עסקים המה סבות ראויות שיתפרנס האדם בגללם, כי יש סבה שמנה ויש רזה ואת אשר יאהב ה' יתברך יפליא עמו חסדו, ויצוה עליו את הברכה וההצלחה גם אם הוא עוסק בסבה דלה ורזה עכ"ז האל עושה פלא לפרנס אותו גם מסבה זאת. ובמדה שהוא מודד בה מודדים לו, היינו כי כאשר יאחז צדיק דרכו נתון תתן לו לכל מי שיזדמן ולא ירע לבבך בתתך לו לאמר הלא טוב יותר להמתין עד אשר יזדמן לפני איש כלבבי ואליו אתן, כי מה לך לדקדק, ואז גם הקב"ה לא ידקדק על איזה סבה כ"א יברכך ה' אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך.
והכפיל ואמר נתון תתן הורה בזה על הבטחת מאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים כו' (מלאכי ג', י'). א"כ הדבר תלוי בפעם ראשון כי כאשר יתן פעם אחת ועיניו תראינה שאינו חסר כלום, הלא יחזה נפלאות תמים דעים שאין לו לאדם לקמץ במצות הצדקה. וזהו נתון כאשר תתחיל בדבר הנתינה פעם אחת, הלא תתן לו גם אח"כ ולא ירע לבבך בתתך לו, כי הלא תראה אשר בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך, אבל מי שאינו רוצה לנסות ואינו מתחיל לתת הוא לא יבין את זאת ולא יאמין.
ולהמתיק המאמר עוד יותר נקדים דבריהם ז"ל לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים (דניאיל ט', ז') מהו כן אמר ר' נחמי' אפילו בשעה שאנו עושים את הצדקה מביטים אנו מעשים שלנו ויש לנו בושת הפנים, אין לנו שעה שאנו באים בזרוע אלא בשעה שאנו מוציאים את מעשרותינו שנאמר כי תכלה לעשר כו' מה כתוב בסוף השקיפה ממעון קדשך מן השמים כו' (שמות רבה פרשה מ"א, א'). והמאמר צריך באור מה היה קשה להם ז"ל במאמר לך ה' הצדקה ובמה נתישב הפסוק, ובמה גדול כח המעשר מן הצדקה עד שהפליגו ואמרו אין לנו שעה שאנו באים בזרוע אלא בשעה שאנו מוציאים את מעשרותינו.
אמנם היתרון העצום אל מצות מעשר על הצדקה כך הוא למשל אחד עשה דבר מכוער ויתודע הדבר אל ראשי הקהל וישלחו משרתי הקהלה לקחת ממנו משכנות שישלם כך וכך לקנס, והמשכנות היו מונחים תחת יד הנאמן, ולימים אחדים בא אל העיר הזאת אדם גדול ומכובד והיו צריכים להעניק אותו והמה חוקרים איה ישיגו כסף נדבתו שהם צריכים לתת לו, ענה אחד מהם הלא יש תחת ידינו משכנות מאת פלוני אלמוני נשלחה אליו להודיע אותו כי אם לא יפדה עתה את המשכנות יהיו נמכרים לאחרים ובהכרח לקח את כסף האשם והביא, אבל פער פיו על האורח הזה וקללו בקללות ונאצות גדולות, כי לדעתו כל הרעה הזאת מצאה אותו ע"י האורח הזה כי אילו לא בא לא היו נוגשים אותו, ואולי היו מחזירים לו את המשכנות, אכן אם נזדמן שהיה סדר מעשה זאת בהיפך כי ראשי הקהל שלחו לו ליגוש אותו שיפדה היום הזה את המשכנות והוא הלך והביא את הכסף אל ידיהם, אח"כ בא האורח הזה אל העיר הזאת הלא כמה ברכות יברכהו וכמה הודאות יודה על הטוב ההוא שנתגלגל לידו, לאמר מה נכבד היום הזה אשר בא לגבולנו חכם זה והכסף המתוכן יבוא אל יד ידיד ה' כמוהו, כי לולא הוא מה היה נעשה ממנו ואם כן טוב תתי אותו לו מתתי אותו אל יד מפסיד על דבר לא ידעתי.
הוא הדבר והוא ההבדל בין צדקה ובין מעשר, כי הצדקה יתן הנותן כאשר העני יבוא אליו, ואז ימר לו מאד כי אם העני לא בא אליו לא הצטרך לתת לכן ירע לבבו מאד על העני הזה למה בא לביתו. אמנם במצות מעשר הלא משנתמרח בכרי אסור לאכול עד שיפריש מעשר, והוא מפריש מעשרותיו ומייחד להם מקום בביתו, ואח"כ כאשר הלוי מחזר על הגרנות ובא לביתו ושואל אותו אם יש אצלו מן המעשרות הוא נותן לו מאה ברכות, ואומר לו טוב טוב כי באת קום קח לך כבר המה מונחים זה כמה ימים. אם כן יתרון המעשר על הצדקה גדול מאד כי בצדקה יצטרך האדם לעשות ב' פעולות בפעם אחת, א'. להפריש ולהאציל ממונו, ב'. לתתו ליד העני ולעשות הב' פעולות גם יחד ירע לבבו ויכבד עליו מאד, משא"כ במצות מעשר כי ההפרשה כבר נעשית כי אסור לו לאכול מתבואתו עד שיפריש מעשרותיו, ואח"כ כאשר יבוא הלוי על שלו תהיה הנתינה בשמחת לבב כי למה יהיה המעשר מונח אצלו והוא צריך למקומו. וזהו מה שאמרו בוידוי מעשר בערתי הקודש מן הבית היא ההפרשה, והשנית וגם נתתיו ללוי.
וזהו מאמר המדרש לך ה' הצדקה אמר בה"א הידיעה כאלו אמר על הצדקה הנודעת המפורסמת יש לנו בושת הפנים כאלו יש עוד צדקה שאינה ידועה. וזהו ששאלו מהו כן ע"ז בא האלהי הזה ר' נחמיה ע"ה וביאר הדבר, כי הצדקה הידועה אפילו בשעה שאנו עושים את הצדקה מביטים אנו במעשים שלנו ויש לנו בושת הפנים כי אין לבבנו שלם במצוה זאת אין לנו שעה שאנו באים בזרוע ועוז ימין צדקנו נכון לפנינו אלא בשעה שאנו מוציאים את מעשרותינו שנאמר כי תכלה לעשר כו' מה כתיב בסוף השקיפה ממעון קדשך כו' וברך את עמך כו' כי בשעת הוצאת המעשרות הוא מוציא אותם בלב נכון ובשמחת הנפש עד מאד יען כי ההפרשה כבר היתה ואז כל חפצו להוציאם מביתו.
ומעתה הבט ימין וראה כי נדיב נדיבות יעץ כי גם במצות הצדקה יעץ אותנו הכתוב להתנהג כן שלא להמתין על הצדקה עד בוא העני לביתו כי אז יצטרך לעשות ב' דברים כאחד, גם ההפרשה להאציל מהונו גם הנתינה ליד העני, ואז ירע לבבו רק להתנהג להפריש מהונו מעות לכיס של צדקה ואח"כ כאשר יזדמן שיבוא העני לביתו לא יהיה עליו לעשות כי אם הנתינה לבדה כי ההפרשה היתה כבר. וזהו שדייק ואמר נתון תתן לו, כלומר שלא יהיה בזה רק הנתינה לבד בלא ההפרשה כי אז ולא ירע לבבך בתתך לו.
ודע כי במאמר ולא ירע לבבך בתתך לו הורה לנו הכתוב עוד ענין גדול כי הנה שתים הנה המניעות שעל ידם ימנע אדם את עצמו מן הצדקה א. מסבת אהבת הממון ב. מסבת שנאתו את העני. והמופת ע"ז כי אם מסבת אהבת ממונו ירע לבבו בעת יקח המטבע מכיסו ויפרישה מהונו, אבל אם הסבה משנאתו העני ירע לבבו בעת נתינתו אל העני. וזהו מאמר ולא ירע לבבך בתתך לו גם אם ההפרשה כבר היתה עכ"ז ירע לבבך בעת תתן ליד העני כי זאת היא הוראה כי רעה עינך באחיך האביון ובשאט נפש אתה שונא אותו.¹
footnotes: ¹ אמר הכותב עודי מדבר בזה אזכרה מה שראיתי בהלקוטים של רבינו הגדול הגאון החסיד מו"ה אליהו מווולנא זצוק"ל על מאמר רב פפא הוה סליק בדרגא אשתמיט כרעי' בעי למיפל אמר לי' רבי חייא שמא עני בא לידך ולא פרנסתו כו' (בבא בתרא י'). ולכאורה מדוע עלה על לבו דוקא שמא עני בא לידך ולא העלמה ממצוה אחרת. אבל כבר רמז ע"ז בעל הטעמים כי פתוח תפתח את ידך לו, וטעם של פתוח תפתח הוא דרגא תביר רמז להמתעלם מן הצדקה תופחת דרגי' תחתיו. גם על מאמר ונתנו איש כופר נפשו (שמות ל', י"ב) מלת ונתנו מוטעם בקדמא ואזלא לרמז על מאמרם ז"ל אמר לה ר' חייא לדביתהו כי אתי עניא אקדימי ליה רפתא כי היכי דלקדימו לבניך כו' גלגל הוא שחוזר בעולם (שבת קנ"א, ב'), והנה מלת ונתנו גם לאחור היא נקראת ונתנו ונקראת כן פנים ואחור כי גם הנותן יצטרך לפעמים שיתנו לו, זהו שרמז ונתנו בקדמא ואזלא אקדימו רפתא לעניא כי היכי דלקדימו כו' לכן הקדם אתה ותן לו ע"כ.