Ohel Ya'akov on Torah, Re'eh
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שלש פעמים בשנה יראה כו' איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך (ט"ז, ט"ז-י"ז).
מה מאד נכספה וגם כלתה נפשי לדעת ענין המטבע שטבעו חכמים בברכות כי אין אנחנו מברכים על שום טובה שנתן, שנתן לי לחם או שנתן לנו לחם, שנתן לנו מלבוש, רק על דרך כלל המוציא לחם מן הארץ, מלביש ערומים וכדומה כל הברכות, ואין אנחנו מברכים שנתן רק על התורה הקדושה אשר נתן לנו תורת אמת כו', והלא לעינינו הוא כי הכתוב הזהיר מאמר נתינה על כל הטובות כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך.
אמנם לבי אומר לי בזה עם מה שכתבנו כבר בספר קול יעקב בדבר ההבדל בין ברכת ברוך שחלק מכבודו לברכת שנתן מכבודו (ברכות ס') כי הנה כל אשר עינינו רואות בעולם גם כי נתונים נתונים הם בידינו לשלוט בהם ולעשות בהם כל חפצנו עכ"ז הלא מקובל אצלנו שאין לאדם להשתמש בהם ולקחת מהם רק מה שהוא צריך אליו בהכרח להשלים מלאכתו מלאכת הקודש שעליו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים. ומי שהוא נהנה מן העוה"ז ללא צורך נתנה להשבון ע"פ חשבון כמאמר הכל נתון בערבון כו' וכל הרוצה ללוות יבוא וילוה כו' (אבות ג') ורבינו הקדוש זקף עשר אצבעותיו למעלה ואמר לא נהניתי בהם אפי' באצבע קטנה (כתובות ק"ד). כי זה הכלל כי כל חפצי העולם נתונים הם בידינו רק למלאכת הקודש לעשות אותה, ועל הרשעים נאמר שמאבדים את העולם שנברא בעשרה מאמרות (אבות פרק ה') כי אחר אשר הרשע אוסף בחפניו וממלא בטנו מכל מחמדי העולם ואינו עושה אותם סבה אל עבודת הקודש א"כ אינו רק מאבד ומפסיד כי הוא מכלה דברים שברא הקב"ה לכבודו.
וזהו שאמר החסיד ע"ה לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד (דברי הימים א' כ"ט, י"א) מלת לך מורה שהוא משעבד כל הדברים להשתמש בהם רק לעבודת ה', ולכן לא אמר ממך הגדולה להורות שממך יצאו הדברים כ"א לך, כי לך המה משועבדים ולא נהנה מהם כחוט השערה לבלתי התגאות על הצבור ח"ו, וכמה הפליג הכתוב ואמר אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו (ירמיה כ"ב, ט"ו) לאמר כי גם מאכל שלחנו מה שהוא צריך להחיות נפשו להשביע רעבונו לא השיג מן העוה"ז לכוונת העונג לעדן עצמו ובשרו רק למען יוכל עי"כ לעבוד עבודת הקודש, ואז כאשר עשה משפט וצדקה אחר אכילתו אז השיג את הטוב מן אכילתו.
ומעתה לא יתכן לקבוע ברכה אל הכלל מן המוני בני אדם שיברכו אשר נתן לי לחם כי מאמר שנתן לא יסוב בלתי על דבר אשר יתן הנותן להשאירו ולהחליטו ביד המקבל כמו שהוא ויהיה שלו לכל חפץ נפשו, לא כן דבר שיתן הנותן על תנאי אשר בהתגלגלות הימים ינטל הדבר ממנו או הוא ינטל מן הדבר, לכן אין אנחנו מברכים על שום דבר שנתן כ"א על התורה.
ומעתה נעמוד על מאמר חכמינו ז"ל חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח (ישעיהו א', י"ד) אמר ר' אלעזר אמר הקב"ה לא דיין לישראל שהם חוטאים לפני אלא שהם מטריחים אותי לידע איזה גזירה קשה אביא עליהם (שבת קמ"ה, ב'). והוא ע"ד שהמלצנו במאמר מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני כו' בסוד אלוה עלי אהלי (איוב כ"ט, ב'-ד') משל לבן שרים ונסיכים היה לו משרת איש טוב הלב מאד אשר כל חפצו להטיב, והיה שמח מאד בבוא העת לערוך השלחן בפני אדוניו לעשות לו מטעמים כאשר אהב למען יעדן נפשו במו, והיה מביא כל מיני מעדנים לפניו והיה ערב לו כאלו הוא בעצמו אוכל אותם, לימים חלה הבן היקר ההוא ואביו הזמין לו רופא נאמן לרפאותו, והיה מכלכל אותו סמים מרים כלענה, ומשרתו הנ"ל משרת אותו כפעם בפעם לתת לו כל שעה ושעה כף אחת מן הסמים, ויהי היום וימצאו את המשרת בוכה במר נפש מאד והוא מתמרמר ואומר הה מה יקרו לי הימים אשר הייתי משרת את בן אדוני בהיותו בריא אולם, מה נעמו לי עתותי ערב אשר ערכתי לו כל מיני מגדים על משכבו בלילות, והוא גם הוא כמה היה שמח כאשר הרגיש את בואי לפניו, הה כי עתה השברתי קדרתי כי לאויב לו נחשבתי, כי כמה אני מבעית אותו, וכמה אני מפחידהו בשמעו את קול פעמי כי אבוא לפניו וכוס תמרורים בידי.
הנמשל החודש תשרי בחינת סגולתו לכלכל אותנו מאת בוראנו יתברך כל מחסורנו כל יקר שפעתנו ובו נפקדה שרה אמנו רחל וחנה, וגם עתה הוא הציר הממוצע בינינו לבין אבינו שבשמים להביא אלינו את הראוי לנו, אך הלא אנחנו עתה אצל בוראנו יתברך כבן החולה המקבל רפואות אשר בימים האלה נרשם כל הסמים לרפואת תעלה לזורר מכתנו, וכל תמרוקי חבורות פצע להריק כל רע מנפשותינו. ע"ז מקונן עתה החודש תשרי מי יתנני כירחי קדם, מי יתן אותי שאהיה כאשר הייתי בימים מקדם שהייתי מכלכל אותם להביא כל טוב אדוניהם בידם, ועתה איך כאויב נחשב להם כי הוא כמסבב להם כל היסורים, וכל הפגעים נחתכים על פיו כמאמרם ז"ל אמר הקב"ה מגיסך אני הב לי מגיסותי (ויקרא רבה כ"ח) והוא בחינת הימים טובים אשר בר"ה נחתכים כדרך כלל ובמועדים בדרך פרט. וזהו מאמר המדרש אלו זכיתם הייתם קוראים אלה מועדי ה' עכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי (ריש איכה). ר"ל אזכרה ימים מקדם מה אשר הימים האלה העניקו אותי מן הטובות וההצלחות, ועתה אשפכה עלי נפשי כי כימים האלה אנו מטריחים אותו יתברך לכתוב מרורות לידע איזה גזרה קשה יביא עלינו לזורר מכתנו.
אתה בטובך תשוב תרחמנו וכימי קדם תחדש ימינו.